שחר אדום- סין

לכתוב, זה שקט תעשייתי.

לכתוב על שקט תעשייתי,

לכתוב על מקומות, בהם אפשר למצוא שקט תעשייתי.

החג הסיני מתחיל אצלי מחר. זאת אומרת, שממחר מתחילה ספירה של כשלושה שבועות של דממת אלחוט, ללא צליל הג'ונג'ל המשרדי. בלי תקתוקי המדפסת, שקשוק הכפיות בתוך כוסות הקפה, בלי זמזומי הטלפון שכבר כאילו לא נשמעים. רק הדר ואני, ונופים משתנים מבעד לחלון המכונית. בלי שיחות לנייד ואימיילים דחופים על הזה וההוא וסחורה בכמויות משתנות. ממחר, המחשבים יכבו לשלושה שבועות, יאגרו כוחות לשנת הנמר שבפתח.

החג הסיני מסמל עבור הסינים אפשרות להתייחד עם משפחתם לתקופה ארוכה יחסית של כעשרה ימים. עבורנו, החג הסיני מסמל את חג החירות. האפשרות לצאת לטיול התאווררות "בכורח". כחלק מהמסורת הסינית-ישראלית שלנו, השנה בחרנו יעד אקזוטי במיוחד לטיסה השנתית שלנו. ברשותכם, אספר לכם רק לאחר שנחזור.

תמיד לקראת העזיבה הקצרה/ארוכה של תחילת השנה הסינית, אנו נרגשים עד מאוד. תמיד יש תחושה של "שהחיינו". ההכנות לטיול שמזרימות בנו דם חדש. סגירת כל הקצוות טרם הנסיעה, הן לשם המקצועיות והן לשם "אל תעזו לחייג אלי כשאני בחופש שלי", נוסכת בנו תחושת יעילות. ממש כמו בצבא כשהבטיחו לנו שנצא חמשו"ש, אם נצליח לסיים את ריצת האלונקות בפחות משעה, או שהחדרים יהיו מצוחצחים למשעי טרם הגעתו של הקצין התורן, כך אנו מסדרים את סביבת העבודה שלנו שתמתין לנו עוד שלושה שבועות לערך, נקייה ומסודרת.

מתוקף עבודתי, אני חוגג את כל ראשי השנה הבינלאומיים. זה מתחיל בראש השנה היהודי, ממשיך בראש השנה הנוצרי ומסתיים בראש השנה הסיני החותם את שנת העבודה שלי. ברצוני לאחל לכם שנה טובה ומאושרת, מלאה הפתעות חיוביות והגשמת שאיפות שתמיד הושמו בארון "ממחר נתחיל". שתהיה זו שנה של הצלחות, בריאות, אושר אישי ועושר.

נשתמע לאחר החג.