שחר אדום- סין

"בבקשה אל תקחי את הגבר שלי רק כי את יכולה...". צמרמורת של אין אונות חולפת בגו התחתון כל פעם שאני שומע את השיר היפייפיה הזה. התחינה של דולי פרטון לג'ואלין היא בלתי אפשרית. "האושר שלי מסתמך עליך..." כמה ייאוש מתמרכז לתוך קול הקאנטרי הענוג. ההבנה שאין לה, לאותה אישה פשוטה ופחות יפה, סיכוי מול ג'ואלין נסיכת העיר. עדיין לא החלטתי אם היכולת להתחנן כדי לקבל את האושר שלך זה מעשה הירואי או מעשה המבזה את המבקש. במידה והייתם מוצאים את עצמכם בסיטואציה בה אתם החלשים יותר, האם הייתם מתחננים כדי לקבל פיסה של אושר?

"אל תקחי אותו אפילו שאת יכולה..." ההסכמה של להיות שני בבחירה, הצל שגדל או קטן על קירות הבית בהתאם לכמות האור שניתנת לו. הנטייה הטבעית שלי היא פשוט לומר: "לא, תודה" וללכת הלאה. מנגד, לשמחתי הרבה, מעולם לא עמדתי במצב בו אני הוא זה שצריך להניח את צווארו בתוך סד ההשפלה רק כדי לקבל את האישה שרציתי. האם זה בכלל אפשרי להיות השני בתור ועדיין למצות את מלוא הקשר. האם התחינה הזו, שאולי תשכנע את ג'ואלין להרפות, תגרום לאותו גבר לאהוב, מחדש או מהתחלה, את האישה הפשוטה שאינה התגשמות כל ציפיותיו? לא נראה לי.

"אני לא יכולה להתחרות בך. הוא מדבר עליך בשנתו, ואין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי למנוע מעצמי לבכות כשהוא קורא בשמך..." נדמה כי (רק) לב שבור מוכן להסתפק במה שנותנים לו. לחסות בצילן של מערכות יחסים רעועות רק כדי לומר שיש סוג של מערכת יחסים. ובפנים, מאבק דוד וגולית בין הציפיות לבין המציאות והפשרה הכואבת שביניהן.

בצד הישראלי של מפת האהבות הנכזבות יש לנו את "זמר שלושת התשובות" של אלתרמן.

"מה יהיה אם אבגוד ואותך אעזוב מיותרת בלילות ארוכים מחכות עד שובי מזרועות האחרת?"

"אם צריך לחכות אחכה" כך אמרה ופניה באור. "אם צריך לבכות לא אבכה העיקר שאדע כי תחזור..." גם כאן אי אפשר שלא להזדהות עם האישה, לרוב זו אישה, המוכנה לקבל יחס מחפיר, רק כדי שאהובה יחזור. התחושה הפנימית שלי היא שהבושה אצל הגברים חזקה מהרצון להסתפק במקום השני. הידיעה שהפסדת בקרב על אותה הבחורה תגרום לך להמשיך הלאה, גם אם זה במחיר שברון לב.

לסיכומו של דבר, אני לא הייתי יכול להיות עם אדם שמביט בי ורואה אדם אחר, מביט בי ורואה חלומות שאינם מוגשמים, מביט בי ורואה סורגים, והגרוע מכל, מביט בי ואינו רואה דבר. כן הייתי מוכן לתת הכל למי שמוכן לתת בחזרה. אהבה היא דבר הדדי שבסיסה הוא בנתינה ולא בלקיחה. עבור הדר, אני מוכן לשכב על הגדר בידיעה כי, בעת הצורך, היא תעשה זאת גם כן, ללא היסוס. אהבה אינה קשורה בשום אופן לתחינה, ואם מצאתם את עצמכם מתחננים עבור משהו שאתם אמורים לקבל מבלי לבקש, כנראה, שזו אינה אהבה.