שחר אדום- סין

כן, הזמן חולף במהירות של מכונית ממוצעת על כביש 6. החיים מחספסים את העור העדין בכפות הידיים וקמטי החיוך מתעמקים לואדיות שמחה. חלפו יותר משלוש שנים מאז אותו קיץ, בו לבשת לבן, והטעם העסיסי של שפתייך תחת החופה לא נשכח. בחישורי זהב חיזקנו אחד את השנייה. העצמנו במקומות החלשים, עידנו במקומות הקשים, אולי, מדי. כל פעם את נחשפת אלי קצת שונה, משודרגת. פס שיזוף חדש, חולצה ממכירת חיסול שטרם ראיתי. הזמן בסבלנות אין-קץ מנסה לערום עלינו שכבות-שכבות של לחץ, גיל והחלטות גדולות. אנחנו, מצידנו, מקלפים אותן כל לילה. מקלפים עד אשר מגיעים לליבה, אותה תמצית זכה שנוצרה במפגש של שני אנשים זרים בחופי ברזיל, כי לא משנה מה קורה, אנחנו סך הכל שניים בתוך ענן