שחר אדום- סין

האם אתה חייב להוציא לאור ספר כדי להיחשב סופר? זו שאלה שמטרידה אותי לא מעט. רבים מהאנשים הקרובים אלי מתייחסים אלי כסופר, כיוצר ואיש של מילים, וכל זה מבלי שהוצאתי לאור אפילו ספר אחד. האם עובדה זו גורעת מהיותי סופר? האם צייר שמעולם לא מכר יצירה שלו, צריך להיחשב כצייר? או אדם הכותב שירים למגירה כל לילה – האם הוא משורר?

התהיות נמשכות גם בשלבים מאוחרים יותר. במידה ופרסמת ספר שנכשל כישלון חרוץ בחנויות. האם זה הופך אותך לפחות ראוי לתואר המחייב? אז מה בעצם הופך אותנו לבעל המקצוע. האם זה התגמול הכלכלי, הפניה של הבריות אליך, אולי היכולת להביט בראי ולומר לעצמך: "נעים מאוד, אני סופר".

עבורי, הכתיבה היא לשם הכתיבה. היא היכולת לבנות עולם שלם בלבני מילים. מן המסד ועד הטפחות. לשורר שיר אהבה להדר, לספר סיפור, לשזור זכרונות בבדייה ולגנוב נשימות מאנשים מתפעלים.

מדי יום, אני מדבר לאני הפנימי במונולוג קבוע. תכתוב כאילו האצבעות שלך רצות למרחקים קצרים, אל תשמור כוחות. תן הכל בפעם אחת, ספרינט למרחקי פוסט, או מסה, או רומן קצר. תכתוב מבעירה פנימית ואם אין בעירה שכזו, תמצא דרך להדליק אותה מחדש. כמו האדם הקדמון, תשפשף את העיפרון בסיבובים מהירים לתוך אגודה של זרדים ועלים יבשים. רק אל תפסיק לזוז.

יצר הכתיבה, כמו כל יצר, זקוק לאימון ולאילוף. "מרעיבו שבע, משביעו רעב". במקרה זה, אנו רוצים לגרום ליצר להמשיך לעבוד, דהיינו להשביעו. כל כך הרבה מחשבות והגיגים חולפים בראשו של אדם מדי יום ושעה. מעטים האנשים שעוצרים הכל ומעלים זאת על הכתב. מקצתם טוענים כי אלה דברים לא חשובים מספיק, או אולי, יסתפקו בטיעון שאם זה חשוב מספיק, הם יזכרו בזה אחר כך. העניין הוא שעצם הויתור על הכתיבה גורם לה להפוך במיידי לשנייה במעלה, או שלישית או רביעית. מספיק לכתוב משפט אחד על דף כדי להותיר את האש בוערת.

כדי להיות סופר, אתה ראשית כל צריך להחליט שאתה סופר. זאת אומרת, שאתה משקיע משאבים בכתיבה, בקריאה, בשינון, שיוף, למידה. צריך לדעת להעריך כתיבה טובה, להיות כשרוני במידה (עבודה קשה יכולה להפוך את הכתיבה לרהוטה יותר, אך לא בטוח שהיא תהיה טובה יותר). כשיוצאים מנקודת ההנחה הזו, אז המרחק בינך לבין הספר מתקצר פלאים.

לסיכום, אפשר להכביר מילים עד מחר, אבל או שיש את זה או שאין את זה. מרגישים את זה זורם בדם ומפעפע לכל מקום. אי אפשר להתחמק מזה. אחתום את דבריי במשפט שנוהג לפתוח מפגשים: "נעים מאוד, שמי קובי ואני סופר."