שחר אדום- סין

ערב יום הכיפורים. צום לגוף, מזון לנפש. נקיון מערכות ואתחול מחדש לקראת השנה שתבוא אלינו לטובה. סליחה, מחילה, תחינה, מילים שלרוב לא נכנסות בדלת הראשית לאוצר המילים שלנו, מקבלות את אור הזרקורים ליממה. אני חושב שהסליחה היא פניה אישית מאוד, ולרוב ממוענת פנימה – ד.נ לב וכליות. עוד ארבעה ימים אחגוג את יום הולדתי ה-30. השילוב של שני התאריכים מחייב בדק בית ושאלת "פנינו לאן".

במבט לאחור וראיית ההווה, אני שמח מאוד בחלקי. החלטות שלקחתי התבררו כנכונות, והיכן שטעיתי, ידעתי לתקן במהירות. אך מעל הכל, יש את אספקט המזל. לאחרונה, בזמן שהבטתי בהדר הבנתי, שוב, כמה ממוזל אני בזיווג הזה. יש נשים יפות, יש נשים חכמות, יש חבילות שלמות ויש את אלו, הנדירות עד מאוד, שנותנות לך את המכלול השלם בתוספת קורט של מזל. יותר מזה, במבט פנימה, אני יודע שהדר גורמת לי להיות אדם טוב יותר ושלם יותר.  

תמיד ליוותה אותי התובנה שכל מעשינו משולים לבניין קלפים. כל מעשה הוא הנחת קלף נוסף שיכול להגביה אותך או להפיל את כל המבנה. הפחד הטמיר, שצועד בחזה מורם לצידי, הוא תזכורת קיימת למה עלול לקרות, אם לא נתחזק את הקיים ונוקיר אותו. עלינו לעשות כל מה שניתן על מנת לחיות היטב ולהתפלל שהדברים שאין לנו שליטה עליהם יתקיימו על הצד הטוב ביותר.

אני מאחל לכולם צום קל וחתימה טובה, בריאות, אושר ושמחת חיים.