שחר אדום- סין

"מה זה?" אני שואל ומחייך.

עיניי עדיין חצי סגורות. הקפה מריר. מבעד למסך הריסים, אני רואה שמלה סגולה צמודה מאוד.

יובב מסתובב סביב רגליי. הוא יודע שזה הזמן לצאת החוצה לטיול בוקר.  

"מה זה?" אני שואל שוב והחיוך לא מש משפתיי.

"מה? זה לא יפה?" הדר שואלת.

"יפה לאללה. סקסי מאוד. רק חבל שאין לזה עוד חמש סנטימטר לכיוון הברך."
היא נראית מעולה. הבטן יצאה והתמתחה. כאילו הקטנה פושטת את ידיה קדימה בכל הכוח. כמו גיטרה עם בטן. ככה האישה שלי מרגישה לי.

"נו, אני לא יכולה שאתה מסתכל עלי ככה. זה מביך אותי."

"ממה יש לך להיות נבוכה?" אני שואל ומושך את השמלה בשתי אצבעות ומיד עוזב. הבד חוזר לגופה כמו מרוגטקה.

"נו, די. זה לא שאני אתלבש ככה כל יום...." היא ממלמלת.

"לי אין שום בעיה. בכלל לא. רק אם תוכלי היום להכין קפה בכיפוף מה, אני אודה לך מאוד."

חייב לומר שצחקתי כל הדרך לעבודה.