שחר אדום- סין

שלשום התחיל קצת מקרטע. יום משעמם כשכאב ראש מהדהד לו בצד ראשי. חיכיתי לאימון של סוף היום. בתקופה האחרונה, אחרי מתיחה ארורה בשריר הירך האחורי כתוצאה מאימון בעיטות אגרסיבי וחימום לא מספיק, הורדתי מינון של האימונים האירובים. תוסיפו לכך את החום פה שמשבית גם את הרצון החזק ביותר. ההליכה לאימון מלווה בהזעה מהלחות והזעת יתר רק מהמחשבה על ריצה על המסוע במיזוג המצ'וקמק של המכון. 

התחלתי את האימון במתיחות וקצת גמישות. תליתי פד איגרוף על אחד העמודים של "הגלדיאטור"(מכשיר אימון משולב) והתחלתי לזוז בצעדי ג'ינג'ה, כשמדי פעם שולח בעיטה לכפפה. זה די מצחיק לראות את התגובה של הסינים לקפוארה. אין להם מושג איך לאכול את זה. בזמן ההפסקות, חלק מהסינים מנסים לבעוט גם כן. חלק יודעים מה הם עושים וחלק פחות. בכל אופן, זה משעשע את העין. אני מעלה את מהירות הבעיטות והאגרופים והשילובים ביניהם. ממשיך את המתיחות, עד שאני מרגיש הקלה משמעותית בשריר, הרגל כבר עולה בקלות לגובה ראש ועוד קצת. בין לבין עולה על מכשיר המתח. עליות נקיות, איטיות ורחבות. באים לעבוד, לא לשחק. עשר עליות בשבעה סטים. הגוף כבר חם וחתולי. איני מבחין כבר בזיעה שמטפטפת כממטרים של גשם קיץ. אני מרגיש חזק היום. אנדורפינים ואדרנלין כבר מתחרים בתופסת אצלי בדם. ישנתי טוב אתמול וגם אכלתי היטב.

נשכב על ספסל הדחיקה ומעלה משקל חימום 60 קילו. מסיים ויורד לקצת שכיבות שמיכה. מוודא שאין מגבלה בתנועה או עקצוץ התחלה של כאב. סנטר נוגע ברצפה וגוף מתוח כמו קפיץ.

כדי להקל עליכם את הקריאה, אסדר את הסטים בטבלה.

סט ראשון/חימום – 60 קילו חמש עשרה חזרות.

סט שני – 84 קילו. עשר חזרות קלילות

מרגיש שעוד לא התחלתי לחמם את הגזרה. אין בעיה. מעלה עוד כמה פלטות על המוט.

סט שלישי – 102 קילו שמונה חזרות בקלות יחסית.

בשלב זה כבר מתאספים סביבי רב המדריכים והסינים באימון ומתחילים לספור לי את הפלטות. אני מבקש מאחד מהם לשמור עלי בזמן הדחיקה. עד עכשיו זה היה יחסית משקלים ברמת סיכון נמוכה. כעת חייבים עוד זוג עיניים וידיים. המדריך מסתכל עלי ושואל כמה חזרות. עניתי שאין לי מושג. אני מקווה שארבע מלאות. הוא מחייך אלי ואומר לי שאת המשקל הזה הוא לא יכול להרים.

סט רביעי – 106 קילו. שש חזרות. ארבע הרמות נקיות, שתי האחרונות עם תמיכה קלה של המדריך.

לרב בשלב הזה, אימון הדחיקה שלי מסתיים, אך הפעם הרגשתי שיש לי עוד הרבה יותר. הוספתי עוד פלטה בכל צד.

סט חמישי – 115 קילו בפעם האחרונה שהרמתי משקל כזה, גרנו באשקלון. בלי משים, חלפו להן חמש שנים. אני לוקח כמה נשימות עמוקות. מחמם היטב שוב את המפרקים. בשלב זה כל הסינים במכון החליפו תפקיד ממתאמנים לצופים.

יאללה, זו הישורת האחרונה. תן את כל הכוח. אני אומר לעצמי.

אחת, שתיים, שלוש ו... משקל באויר. לא כבד מדי. מצליח לסיים ארבע חזרות מלאות עם מעט תמיכה. אני מוריד את המשקל בצעקה. הדם טס בורידים, מזרים חמצן. לא בטוח שהייתי יכול לדקלם את כל לוח הכפל באותו הרגע.

אני מתרומם ומבצע מתיחות. מזיז את הידיים מצד לצד. נשען על הקיר עם היד ומסובב את הגוף כדי למתוח את החזה. אני מריח הזדמנות לשבור שיא. יש לי עוד קצת כוח. שום דבר לא כואב לי. שרירי החזה מפוצצים כמעט עד הסוף. אך יש עוד קצת מקום. אני הולך ומביא פלטה נוספת.

סט אחרון וסופי בהחלט – 125 קילו – פוטנציאל לשבירת שיא אישי.

נשימה עמוקה ועוד אחת. לעיתים אני מוחא כפיים לעצמי לפני אקט של מאמץ. מכניס את הראש למצב של עבודה.

אחת, שתיים ושלוש. המשקל באויר. חזרה ראשונה עברה בשלום, כך גם השניה. שלישית. אוקי, רביעית ואחרונה. צעקת אלוהים בזמן ההרמה האחרונה. שברתי שיא! איזה כיף. מי בכלל זוכר שהיה לי יום משעמם עכשיו?

המשכתי להתאמן עוד כמה תרגילי חזה, יד קדמית ובטן. הראש שלי כבר לא היה באימון. התאמנתי על טייס אוטומטי. בראש דקלמתי לעצמי: שברתי שיא, שברתי שיא, שברתי שיא.

זה קצת מצחיק וקצת ילדותי, אבל תחושה כיפית מאין כמוה.

אני מצרף טבלה מקצועית של דחיקת משקלים. לא ידעתי שיש דבר כזה עד שניסיתי להעריך כמה טוב המשקל שהרמתי יחסית למשקל שלי.

משקלי בפאונד הוא 175(79 קילו). שזה בערך משקל האמצע שבין המשקלים המסומנים בצהוב. דחקתי משקל שווה ערך ל-275 פאונד. מה שאומר שהצלחתי לדחוק עשר פאונד יותר ממתאמן מתקדם. היפ היפ הוריי.