שחר אדום- סין

לפני האימון, אנחנו עוצרים לקנות בננה בדוכן פירות בשוק הלילה. שני חברים לעבודה העלו את נושא הזוגיות. השיחה התחילה מסוגיית

ה-"er nai" (מונח נפוץ לפילגש בסין – ק.ק). הרבה מאוד סינים, יש טוענים שיותר מתשעים אחוז מהגברים הסינים מחזיקים אישה שנייה. התופעה שכיחה מאוד ואף התעצמה בעקבות השינויים הכלכליים שהפגישו בין אנשים אמידים שהתעשרו ונשים צעירות שמחפשות את מזלן בערים הגדולות. נשים סיניות נשואות רבות ערות לתופעה ועל כן, הן מתעקשות להיות בעלות הגישה לבנק, כלומר, אם הגבר עוזב, שיעזוב בלי כלום. הגברים מבזבזים כסף גדול על הנשים הקטנות שלהן (גם זה מונח סיני, אישה קטנה משמעה בסלנג, נותנת שירות על כל גווניו – ק.ק) והאינטרס המשפחתי הטבוע באישה, דואג לרווחה הכלכלית גם שלה.

הקולגה שלי לעבודה, בחורה רווקה וצעירה, חגגה זה מכבר 26 אביבים, מספרת כי אינה מאמינה בזוגיות ממרחק והכוונה לכל מרחק, גם נסיעות עבודה תכופות.

"כולם בוגדים. אני לא מכירה אפילו זוג אחד מהחברים שלי שחיו על הקו שלא עבר איזו חוויה שכזו."

הבחור השני, נשוי באושר גם הוא, מוסיף, "ברגע שיוצאים מאיזור חיוג או נמצאים במרחק של 50 קילומטר, זה בסדר. אם למשל אישתי שאני אוהב ומכיר מגיל 21, תבוא אלי עוד כמה שנים ותספר לי שהיה לה איזה סטוץ חד פעמי, אני ארתח ואני אעבור לגור למלון לכמה ימים, אבל בשורה התחתונה, אני אסלח לה."

הוא אומר ושוכח. אצלי הדם סוער. רק המחשבה מטריפה לי הנשמה. אני מבין שהחיים ארוכים ויש טעויות לאורכם. סליחה ומחילה הם תרופה ידועה לאריכות קשר ושמחת חיים. מנגד, זה לא פשוט. והוא אומר את זה ככה, כאילו הזמין עכשיו שווארמה בלאפה בסמי בכיכר בלי חמוצים.

אני מודה שאני מוצא הבדלים בין גברים לנשים גם בתחום הזה. יש משפט ידוע שאומר: "על מנת לבגוד, אישה צריכה סיבה, גבר צריך מקום." יש בזה משהו, וזו אולי הסיבה שזה כה קשה לי לשמוע את השיחה הזו מתגלגלת. גבר הוא גבר הוא גבר. כל היום שם על עצמו הגבלים ואיסורים על מנת שלא להגיע לנקודת האל-חזור. אנחנו יודעים איפה השכל נמצא כשהראש הקטן עובד. מנגד, אישה צריכה סיבה. משהו לא טוב לה. היא לא מרגישה נאהבת, מושכת, אהבת חייך. זו הבעיה הגדולה. מבחינה פיזית נטו, אפשר להבין יצר. העניין הוא שהמחשבה שיום אחד הדר תקום בבוקר ותחשוב שאני לא אוהב אותה או לא נמשך אליה, מרסקת אותי. עזבו מה יכול להיות, תחיו את האהבה עכשיו. יכול להיות שניפול עם הזמן ונחליד, ונשחיר ונשמוט איברים בעייפות, עכשיו אנחנו אוהבים ורוצים, אז יש לתת הכל על מגש. אהבה ותשומת לב ולגעת בלי הפסקה. כמו שחברה שלי אומרת מדי פעם על בעלה: "הוא לא מנסה מספיק. אני יודעת שאני עייפה ויש ילדים וכאב ראש, אבל שינסה. אולי הוא יקבל "ברקסים" מדי פעם, אבל אני אדע שהוא רוצה והוא גם יקבל." זו התורה כולה.