שחר אדום- סין

היא לובשת חולצת טריקו גדולה ממידותיה. כתפיה אחת נשמטת לכיוון הזרוע ומגלה עצם בריח לתפארת. רגליה נחשפות ארוכות-ארוכות. ירך, ברך, שוק וקצה ציפורן משוחה בלק ורדרד. נכנסים למקלחת. מקפידים כל ערב על מקלחת וצחצוח שיניים משותפים. מביטים בראי. לתוך עצמנו. שוקע לתוך העיניים הכחולות שמרסקות אותי פעמיים. פעם אחת כי כחול כזה נוגע במקומות נסתרים. פעם שניה, על הדמיון לאריאל הקטנה שגם לה בתוך הכחול, בגוון שונה, יש צורות משתברות של הרי געש וחלקיקי יהלומים.

אני מנשק שפתים מתוקות ומלטפות. לאט. הילדה ישנה. יש זמן. אני תמיד אומר שבני האדם נולדו פגומים, אך ברגעים כאלה, אני מרגיש שלם להפליא. יצירה מונוליטית של הטבע. ללא סדקים ובקעים.

מחר, נחגוג חמש שנות נישואין. 555. אני מאחל לנו עוד הרבה שנים טובות ומתוקות. שיחלפו בחיוך ואתגר. שתמיד נהיה המקום הראשון לפנות אליו. בכעס ובאושר. שנמשיך לאהוב בעוז. שנדע שגם כשאנחנו נמצאים בחלקו התחתון הגלגל, מפה זה רק למעלה. שההורות רק תשביח אותנו כבני אדם. שהאהבה והמזל יהפכו את ביתנו לנחלתם הקבועה. שיהיה מספיק מהכל. לא יותר מדי ולא פחות מדי.