שחר אדום- סין

שלום לסטודנטים שביננו,

אנחנו כל הזמן מדברים על העצמה דיגיטלית. כפר גלובלי, שיתוף קבצים ועוד המון צמדי מילים שנשמעים קסומים. אבל בפועל, אנחנו עדיין צריכים לעבוד במשרה חלקית/מלאה בשעות לא שעות כדי לממן את שכר לימוד, וזאת כדי שנוכל לסיים את התואר הזה ולקבל שוב משכורת מינימום. סליחה על הפתיחה המלנכולית אבל המצב בארץ לא מאפשר לדור הצעיר להתפתח בצורה אופטימלית וזה מכעיס אותי. האליטות שולטות באפיקי התקשורת, בפוליטיקה ובעצם בכל חלקה טובה. לאיש הקטן לא נותר אלא למרר בבכי שהוא לא נולד למשפחת דנקנר.

כמעט כל החברים שלי והסביבה הקרובה שקלה לפחות פעם אחת ברצינות לעזוב את הארץ כדי להרוויח קצת כסף בחו"ל. כלומר להיות עובדים זרים. מדינת ישראל הגיעה למצב שהיא אמנם מדינת עולם שני, וגדלה על תרבות המערב אבל היא גורמת למיטב אנשיה להגר לארצות זרות כדי להשתכר בכבוד. זה לא שאנחנו מפונקים וחסרי כיוון. אדרבא, אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים ולדאבוננו מבינים שלא נקבל את זה בארץ.

שלכם

ק.ק