למזלנו זה נופל על חג סיני, ששמו הוא משהו בסגנון פסטיבל "סירת הדרקון", כך שהרווחנו יום חופש נוסף לחגוג את חג השבועות.
חג הגבינות והמים או כמו שנאמר אצלנו בשכונה "שבועות" במלעיל תוך שימת דגש על ה-"ש". אגב, כששאלנו את הסינים מה משמעות החג. הם אמרו כי זה החג עבור אלו שאמרו את האמת ומתו. אחלה סיבה לחגוג.
אישתי ואני חוגגים את החג בשתיית קפה "טסטר טוייס" ואכילת גבינת קממבר. בין לבין, מנשנשים את פירות העונה הסינים, בעיקר פרי עגול דמוי פטל. כל כך טעים שהסינים מבטאים את מצלולו כ"יאמי יאמי". חוץ מזה, אנחנו התחלנו לצפות בסדרה "מתי נתנשק". מישהו מוכן לומר לי מדוע כל הזמן מפיקים בארץ סדרות מלנכוליות. אי-אפשר לנסות להרים הפקה שלא תשבית שמחה? אגב, הסדרה נהדרת ואנחנו מאוד נהנים ממנה, אך מקווים שהדמויות אינן לקוחות מהמציאות.
יותר מאוחר, נלך לשתות קפה סטארבקס דלוח בטעם קרמל ונקנח בעוגת גבינה עם אוכמניות. נחזור הביתה ונשפריץ מים אחד על השני בתוך החדרים. אתם יודעים מה, נראה לי שפשוט נתקלח.
חוץ מזה, אישתי אמורה להגיש כמה עבודות לאוניברסיטה. אז שינסתי מותניי והתנדבתי לעזור לה באחת העבודות.
בנימת סיום, זהו חג השבועות שלנו פה בסין. חג שמח לכולם ולכל עם ישראל.