שחר אדום- סין

"גלעד שליט מתחנן על חייו" - זו הכותרת שאתר "ואללה" החליט למסגר. ציטוט דבריו של נועם שליט, אביו של גלעד.

החודש ימלאו שנתיים לחטיפתו של גלעד. אני מעוניין לדעת מתי גלעד שליט לא התחנן על חייו בתקופה זו. חייל צעיר שהתגייס לצבא כי צריך ומצא את עצמו אחרי טירונות ואימון יחידה בבסיס, והאמת זה לא בדיוק מה שסיפרו לו. יום אחד, התקפת פתע, רעש פיצוצים ועשן שחודר לעיניים ולריאות. פתאום הוא בשבי של חיות אדם, רוצחים הטוענים כי הם שייכים לזרם פוליטי. הם אינם משחררים אותו משום שהוא קלף מיקוח. איזה קלף בדיוק? אס, אולי 9 תלתן?

מדי פעם, משפחתו של שליט מקבלת סימן חיים מבנם על ידי גורם נייטרלי, שמעביר הודעות ומכתבים. דמיינו את שליט המפוחד יושב בצינוק חשוך לבדו. מסביבו קולות בערבית ומדי פעם, מישהו משליך לחדרו ארוחה דלה. מספיק כדי להשאיר אותו בחיים אבל מנגד כזו המותירה אותו תמיד רעב.

למי הוא מתפלל, אם בכלל נותרה בו אמונה. לאלוהים שיציל אותו, לממשלה שתפגין עוז רוח ותצא במבצע רחב היקף בשטח ולא רק בתקשורת. אולי להוריו שימשיכו במאבק להשאיר את זכרונו בתודעה הישראלית. האם הוא צופה בחדשות ורואה את הפוליטקאים רבים על כיסאות ותפקידים. הוא עדיין רעב. ככל הנראה, הוא פצוע ובריאותו רופפת, והחדר עדיין חשוך.

ברק אמר משהו על מבצע וגם מופז. אבל בפועל לא קורה כלום. בראשו רצות דוגמאות לחטיפות קודמות. רון ארד, החיילים החטופים בצפון-איזה מהם. כבר היו כמה. ישראל, מדינת היהודים, אלטנוילנד אינה מצילה את בניה. הפחדנות שמובילה היום את הפוליטיקאים לעסקנות של רוכלים במקום להציל נפשות אזרחיהם. זו אותה פחדנות שמשאירה פצועים בשטח. זו אותה הפחדנות של חסרי עמוד השדרה.

בימים כאלו, אני מתמלא געגועים לימים שבהם ראשי ממשלה נשבעו להפוך כל אבן וסלע בדרך להצלת חיילנו ואכן עמדו במילתם.