היום, חבר שלי מהצוות דיבר איתי במסנג'ר. הייתה התרגשות רבה. כלומר, המון סימני קריאה ורגשונים מקפצים. הרי לא התראינו שנים. הוא שלח לי תמונות של הילד שלו. איש קטן שנראה בול, אבל בול כמוהו. תמונה אחת כשהוא מחזיק גיטרה ניאונית ורודה, והשנייה שהוא מתפלש בצבעי גואש.
"כן, הוא הכי אוהב יצירות. כשהוא קם בבוקר הדבר הראשון שהוא אומר זה: לצייר". חברי אמר בהתלהבות אבהית.
שאלתי בזהירות אם הם חושבים על השני. התשובה הייתה מוחצת.
"ברור, מתי אתם?"
ניסיתי להסביר לו שבסין זה לא כל כך נוח והעבודה כרוכה בהמון טיסות. הוא התעלם באלגנטיות ואמר:
"אין, אין כמו להיות אבא צעיר. כדאי לך. זה הזמן".
מיד אחרי האמירה הזו הסתיימה השיחה בחטף. מה שהוביל אותי לחשוב על שיחות סרק ומשמעותן.
מה גורם לאדם שלא ראה את חברו/מכרו/ דמות מהעבר לפצוח במסע פרסום להגברת הילודה, וכל זאת, בחמש דקות פחות אמירת שלום הדדית, שליחת סמיילי וסימני קריאה וכמה שאלות סטטוס כמו: איפה אתה עובד ומה שלום אישתך.
זה לא שאני לא רוצה ילדים, נהפוך הוא. אני אשמח להיות אבא בזמן הנכון ובעו"ש הנכון. אני לחלוטין מזדהה עם התחושות, האמת, שרוב האנשים טוענים כי היחס שלי לכלבתי חורג מיחס של כלב ובעליו. לעיתים, היא פשוט נכנסת למשבצת של הבת הקטנה שלי. שרירית וקופצנית אבל הבת שלי.
בואו תזרמו איתי לרגע וננהל שיחה דימיונית על מה שרץ לחברי בראש הזמן השיחה.
חבר: מי עולה מולי. זה XXX, שנים לא ראיתי אותו. מעניין מה קורה איתו?
מחשבות החבר: בטח הוא ישן המון ואפילו רצוף.
אני: "מה המצב?"
חבר: "אתה חייב להיות אבא צעיר".
מחשבות החבר: אל תשאיר חבר לצוות לבד בשטח. אישתי מאכילה אותי מרורים ואני מחליף חמש פעמים ביום קקי לא מוצק ועוד צריך לדווח מה יצא.
אני: "אתה נשמע מאושר וכן, גם אני חושב על זה".
חבר: "מה חדש?"
אני: "סבבה, היינו בטוקיו לא מזמן. עובדים, חיים. אתה יודע איך זה".
מחשבות: בן זונה, אני כל היום במשרד. לא ראיתי אור יום כבר חודשים והוא טס לטוקיו. טוב, חייבים לשכנע אותו להביא ילד.
חבר: "זה מדהים. אתה לא מבין. הוא כל היום רוצה לצייר".
אני: "מגניב?!"
מחשבות: אני מאבד אותו. טוב, אני אאלץ לחשוב על טיעונים טובים יותר ולחזור אליו.
חבר: "תשמע אחי, אני חייב לזוז לפגישה. נדבר אוטוטו".
מחשבות: ניסיון אחרון.
חבר: "אתה חייב את זה לעצמך. טוב נדבר".
אני: "אוקי, אני אחשוב על זה. יאללה נדבר. בהצלחה בפגישה".
מחשבות: קקי, פיפי, גואש, שעות שינה, סקס???-מה זה. טוקיו, בן זונה!.
חבר: "טוב לשמוע ממך. ביי".
זהו בינתיים