לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שחר אדום- סין


בן 32, בוגר תואר בתקשורת. נשוי להדר באושר ואבא לאריאל. בעבר הלא רחוק, עבדתי ככתב פלילי במקומון בדרום. כיום, מתגורר בסין למטרות עבודה.

Avatarכינוי: 

בן: 44





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

6/2008

מסע להגברת הילודה


היום, חבר שלי מהצוות דיבר איתי במסנג'ר. הייתה התרגשות רבה. כלומר, המון סימני קריאה ורגשונים מקפצים. הרי לא התראינו שנים. הוא שלח לי תמונות של הילד שלו. איש קטן שנראה בול, אבל בול כמוהו. תמונה אחת כשהוא מחזיק גיטרה ניאונית ורודה, והשנייה שהוא מתפלש בצבעי גואש.

"כן, הוא הכי אוהב יצירות. כשהוא קם בבוקר הדבר הראשון שהוא אומר זה: לצייר". חברי אמר בהתלהבות אבהית.

שאלתי בזהירות אם הם חושבים על השני. התשובה הייתה מוחצת.

"ברור, מתי אתם?"

ניסיתי להסביר לו שבסין זה לא כל כך נוח והעבודה כרוכה בהמון טיסות. הוא התעלם באלגנטיות ואמר:

"אין, אין כמו להיות אבא צעיר. כדאי לך. זה הזמן".

מיד אחרי האמירה הזו הסתיימה השיחה בחטף. מה שהוביל אותי לחשוב על שיחות סרק ומשמעותן.

מה גורם לאדם שלא ראה את חברו/מכרו/ דמות מהעבר לפצוח במסע פרסום להגברת הילודה, וכל זאת, בחמש דקות פחות אמירת שלום הדדית, שליחת סמיילי וסימני קריאה וכמה שאלות סטטוס כמו: איפה אתה עובד ומה שלום אישתך.

זה לא שאני לא רוצה ילדים, נהפוך הוא. אני אשמח להיות אבא בזמן הנכון ובעו"ש הנכון. אני לחלוטין מזדהה עם התחושות, האמת, שרוב האנשים טוענים כי היחס שלי לכלבתי חורג מיחס של כלב ובעליו. לעיתים, היא פשוט נכנסת למשבצת של הבת הקטנה שלי. שרירית וקופצנית אבל הבת שלי.

 

בואו תזרמו איתי לרגע וננהל שיחה דימיונית על מה שרץ לחברי בראש הזמן השיחה.

 

חבר: מי עולה מולי. זה XXX, שנים לא ראיתי אותו. מעניין מה קורה איתו?

מחשבות החבר: בטח הוא ישן המון ואפילו רצוף.

אני: "מה המצב?"  

חבר: "אתה חייב להיות אבא צעיר".

מחשבות החבר: אל תשאיר חבר לצוות לבד בשטח. אישתי מאכילה אותי מרורים ואני מחליף חמש פעמים ביום קקי לא מוצק ועוד צריך לדווח מה יצא.

אני: "אתה נשמע מאושר וכן, גם אני חושב על זה".

חבר: "מה חדש?"

אני: "סבבה, היינו בטוקיו לא מזמן. עובדים, חיים. אתה יודע איך זה".

מחשבות: בן זונה, אני כל היום במשרד. לא ראיתי אור יום כבר חודשים והוא טס לטוקיו. טוב, חייבים לשכנע אותו להביא ילד.

חבר: "זה מדהים. אתה לא מבין. הוא כל היום רוצה לצייר".

אני: "מגניב?!"

מחשבות: אני מאבד אותו. טוב, אני אאלץ לחשוב על טיעונים טובים יותר ולחזור אליו.

חבר: "תשמע אחי, אני חייב לזוז לפגישה. נדבר אוטוטו".

מחשבות: ניסיון אחרון.

חבר: "אתה חייב את זה לעצמך. טוב נדבר".

אני: "אוקי, אני אחשוב על זה. יאללה נדבר. בהצלחה בפגישה".

מחשבות: קקי, פיפי, גואש, שעות שינה, סקס???-מה זה. טוקיו, בן זונה!.

חבר: "טוב לשמוע ממך. ביי".

 

זהו בינתיים

נכתב על ידי , 12/6/2008 13:03   בקטגוריות אישי, דעות, הגיגים פילוסופיים, הומור וסטירה, סין, סקס, אהבה ויחסים, אקטואליה, ביקורת, שחרור קיטור, עבודה  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לק.ק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ק.ק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)