הפעם נדון בחשיבותן של מקלחות יומיות. אני לא מדבר על הרגלי ניקיון והגיינה, ולנקות מאחורי האוזניים טוב-טוב. אני מדבר על מקלחות משותפות עם בן הזוג. הקשר הקדוש בין המים, אתה ובת הזוג שלך. באופן אישי, אני מתקשה להתקלח לבד. זאת אומרת, לא קושי פיזי אלא תחושה עמוקה של בדידות מסובנת בזמן שאני בוהה במראה שמולי.
הדר נוהגת לומר כי בדומה לכלב מאולף היטב, ברגע שאני שומע את צליל המים הזורמים, אני ניגש למקלחת. כמובן, יש בזה המון והכל מודע, והכל מתוכנן. זמן מקלחת הוא זמן איכות נטו. יש אקוסטיקה טובה ואפשר לדבר, אין גורמים מפריעים והסחות דעת, והטוב ביותר הוא ששניכם עירומים כביום היוולדכם. ערום שווה חשוף, חשוף זה אמיתי ואמיתי תמיד תורם לקשר. אנו כבר יודעים כי בסוף היום המסכות שלבשנו בזמן העבודה אינן תמיד יורדות בקלות. מקלחת חמה זו דרך נהדרת להסירן. המים נופלים מטה במפלים קבועים, המצלול מרגיע לאלתר ולשמפו הריחני סגולות מרפא ויחד עם סיבון/ליטוף הדדי, זהו פיתרון פלא להפגת מתחים סמויים וגלויים.
פעמים רבות, אנו דוחים את הרחצה או לחילופין מקצרים אותה משמעותית כיוון שאנו עייפים אך זוהי הטעות הגדולה ביותר, משום שאנו מוותרים על אחד מתענוגות הגוף הזולים והזמינים ביותר שיש לנו, קל וחומר כשמדובר במקלחת זוגית.
עכשיו, שאלה מתקילה לסיום: "מה קורה כאשר בני זוג הנמשכים אחד לשני נמצאים יחד בחדר קטן בעירום מלא?"
אוו, אז פה קבור הכלב. מי שמקפיד על מקלחות זוגיות מרוויח שלוש במחיר אחד: גם מקלחת, גם שיחה וגם אהבה גדולה.
אז למה אתם מחכים? רוצו להתקלח.