שחר אדום- סין

בהמשך לפוסט הקודם, שינה ולא רק במשרדים. 

על ארגזים או על רצפה מלוכלכת, 

שינה טובה תמיד תופסת 

אם אפשר באמצע יום 

לעצור הכל ולחלום

מציע לי סדין קרטון

עוצם עיניים ולישון 

לילה טוב או לילה יום

עזבו אותי ותנו לישון. 

"מישהו מוכן להוציא אותי החוצה?" 

"ממממ, את רוצה קוביה במקום?" 

"החוצה..." 

"קובייה?"

"אני רוצה החוצה לדשא."

"אני דווקא מוצאת את השטיח מאוד נוח."

"לרוץ ולהבריח חתולים."

"להתגלגל מצד לצד כמו שניצל."

"נו, שויין.... אני אנבח קצת אולי מישהו יתייחס אלי." 

"אם היא תתחיל לנבוח, אני אצעק קצת. נראה לה מה זה!" 

גשם יורד כל היום. אצלנו זה אומר קיץ. הגשם אינו מצנן, הוא רק מרטיב. הלחות לא נענית לתחינות ומטפסת על כולי. תוסיפו לזה הפסקת חשמל יזומה מתשע בבוקר ועד שבע וחצי בערב ביום ראשון - זה יום חופש - והרי לכם יום קייצי טיפוסי. על מנת להפיג את החום והחיסרון בחשמל, שלפתי מצלמה לתפוס כמה טיפות מתנפצות על בריכת הדגים השכונתית. למרבה ההפתעה, גיליתי אורח לא צפוי. נראה כאילו הוא מאוד נהנה מהמקלחת ביום קיץ חם זה. 

כל היום, אני שומע אותם מצייצים סביבי. כשאני מרים את הראש, הם נעלמים בתוך סבך העצים. היום בטיול צהרים עם אריאל, הבחנתי שהם מקננים בתוך המרזבים. שלפתי את המצלמה ולכדתי שני דרורים בריקוד אהבה. 

גם בתוך האורבניות האפורה של העיר הסינית, אולי התעשייתית ביותר, אפשר למצוא ריאות ירוקות. בין שבילי חצץ, אנו פוסעים בינות עצים מצלים, מים רוקדים ושפיריות מעופפות.