סימבה בכה מהבוקר שהוא רוצה לצאת,

אני ניסיתי להסביר לו שיש שואה בחוץ, הוא כמובן לא יודע מה זה ולא אכפת לו.

פתחתי את החלון בסלון והרמתי אותו... "קח, תטעם, זה מה שהולך בחוץ"

סימבה קיבל מקלחת של 34 מעלות בצל על הפרצוף, ומיד הפסיק לבכות... במקום זה, הלכנו לעשות דוש נעים... הוא שוכב בכיסא של האמבטיה ומחזיק חזק בצדדים שלא ליפול, למרות שאני מחזיקה אותו, ונהנה מהמים...

אתמול בגן האם היה ממש כיף. בת דודתי הגדולה כבר בצבא והכל, והיא התרחקה מכולנו כדי לעשן סיגריה. עשיתי לה "נונונו" עם היד וקרצתי לה. כולנו נופלים לסיגריות, בעיקר בצבא.

היה חם. ממש חם. נשרפו לי הכתפיים. את סימבה הסתרנו מהשמש כמה שאפשר, ובכל כמה דקות גם הבאתי לו לשתות קצת מים שלא יתייבש. ודודותיי ואחותי עשו תורות מי לוקחת אותו הפעם לסיבוב.

אז בשלב מסויים, כשדודה אחת מטיילת עם סימבה, אני פונה לסיימון ואומרת "זה כאילו אין לנו ילד עכשיו" והוא מחייך, ואז סורק בבהלה את השטח לוודא שסימבה נמצא קרוב. 

גיסתי (אישתו של אחי שבלונדון) אמורה ללדת ממש בשבוע-שבועיים הקרובים. אני מתרגשת. יש פתאום בייבי בום במשפחה. גם אחותה של גיסתי בהריון מתקדם, וגם אחות של גיסי (בעלה של אחותי) בהריון... אבל יש לה עוד חצי שנה ככה.

ילדים זה שמחה

בעיקר שיש למי להעביר את העריסה.

ויש החודש ברית לבנה של בת דודתי מצד אבי, אבל אני לא הולכת. גם כי ההתנהגות של הצד הזה לאחר שסבתא מתה היה מגעיל, וגם כי לא קיבלתי מזל טוב אחד מאז שסימבה נולד, אז להביא להם צ'ק? פחח.

פוסט סמים נוסף מתוכנן ליום רביעי. אז סטיי טונד.