את יום ההולדת חגגתי בבית עם המשפחונת שלי. הייתי טיפה בדאון מכל הנושא של החברים שנעלמו. 

אחד מהם ממש הגיע ודיבר על זה שהם התרחקו כי הם דאגו לנו שאנחנו עושים דברים לא נכונים בחיים, ובמקום להעיר הם שתקו. 

שאלנו מה לדעתו לא בסדר, והוא הזכיר את תקופה מלפני שנתיים ומשהו, קצת אחרי שסיימון הציע לי נישואין, כשגרנו בדירה עם מטבח מוזנח. הוא טוען שהוא ראה אותנו מגדלים את סימבה באי סדר. 

אולי לא היינו צריכים להצטדק מולו, אבל הזכרנו לו שמאז עברנו 2 דירות כבר, התחתנו, ומסלול החיים שלנו די השתנה. הוא, עם חוצפה נוספת בצד הפה, שאל את סיימון מתי הפעם האחרונה ששטף כלים. אני מיד התעצבנתי כי מי הוא שימתח עלינו ביקורת? ומה זה משנה מתי הכלים נשטפו, המטבח מבריק. ומה זה עניינו בכלל. 

ואז הוא הוסיף ואמר עוד כל מיני דברים חסרי בסיס, בתירוץ שאם היה פותח זאת אז, היינו מגיבים בחריפות. 

אז רק אגיד כאן כמה ההשקפה של ה"חברים" האלה היתה כה גרועה מלכתחילה. 

אם הייתם פותחים את זה כשזה היה בדירה ההיא, זה עוד היה איכשהו רלוונטי, והיינו מהנהנים ואומרחם "כן נו, מטבח מטונף" אבל בין אז לעכשיו יש מרחק כה רב... ויכול להיות שהייתי פחות נעלבת מעכשיו. להגיד עלינו שלא התקדמנו לשום מקום? להגיד עלינו שאנחנו לא נותנים לילד שלנו סביבה נקייה ובטוחה? באיזו פאקינג זכות? מאיזה עץ אתם מסתכלים עלינו ואיך טיפסתם כל כך גבוה? 

לסימבה לא חסר כלום. והוא מתפתח מאוד טוב יחסית לכמעט 4 חודשים (עוד 4 ימים!). רציתי להעיף אותו מהבית רק מחוסר הכבוד שהוא הפגין. אבל מצד שני, הוא היחיד שהסכים לפתוח בכלל את הנושא אז יש לי קצת הערכה אליו, יחסית לשאר. 

אני רוצה לראות איפה הם בדיוק התקדמו יותר מאיתנו...

זה כל כך מרתיח... לא, פשוט מעליב לדעת... שאנשים שראית בתור אחים, בתור בני בית, שעברו איתנו כל כך הרבה... פאקינג עשינו פעם אסיד ביחד! ככה הם ראו אותנו כל הזמן הזה? 

לפחות אני יודעת שזה לא שעשינו משהו לא בסדר. אלא שהם הלא בסדר פה. 

אני כל כך שמחה שסימבה לא יגדל עם "דודים" כאלה. 

היום אמא קפצה לבקר עם אחי הקטן. הלכנו לאכול מעורב ירושלמי במרכז הכרמל וישבנו בגן שליד האודיטוריום. קיבלתי סלסלה ורודה עם כל סוגי החטיפים המכילים שוקולד לבן. אני יודעת שזה לא שוקולד באמת, אבל זה הכי טעים בעולם. 

ומיצי קפצה לבקר! ועשתה לנו ממש נחמד. גם סימבה התאהב בה ממבט ראשון... בדרך כלל לוקח לו זמן להפתח מול מישהו חדש, אבל היא מיד כבשה את לבו. זה בטח כי היא כוסית. ;-) 

וסימבה כבר לילה רביעי ברציפות ישן בחדר שלו. זה מדהים איך הוא אוהב את המיטה שלו שם. הוא מתעורר רק פעם אחת בלילה, אם בכלל, ואז מתעורר שוב ממש כמה דקות לפני השעון של סיימון. 

לפעמים כשהוא מתעורר, אני שומעת איך הוא משחק עם הבובות וצוחק איתן בקול.

והיום בבוקר שמתי אותו במיטה שלנו, בינינו, שיחקנו איתו מעט ואז המשכנו לנמנם שלושתינו לעוד איזה שעה טובה. זה היה ממש כיף. מעכשיו כל יום שבת נתפנק ככה... 

זהו. אני בת 26. אם הייתי כוכבת רוק היתה לי עוד שנה לחיות... אבל כוכבת רוק כבר לא אהיה, אני מתמקדת כרגע בלהיות אמא כוכבת. :-)