אתמול אחר הצהריים ממש התרגשתי,

יש בערב חתונה של קולגות, וזה אחלה תירוץ להתגנדר וסיבה מצויינת לראות את כל החבר'ה שלא ראיתי כבר כמעט שנה.

שלחתי לסיימון בוואצאפ התלבטות בין מחשוף לרגליים

הוא בחר ברגליים.

סימבה התלבש ממש חמוד... אין לי תמונה שלו עם הבגדים לצערי, אבל בטח יהיו עוד הזדמנויות

עם ג'ינס לבן.

וגומיה כחולה שאוספת את רוב שיערו.

איך שהגענו למקום ישר התלהבו הצלמים וצילמו אותו... ואני בנתיים מחכה עד שנקבל את התמונות.

הגענו קצת באיחור, אבל הספקנו להגיע בדיוק עשר שניות לפני החופה.

את שולחנות העבודה תפסו מי שהגיע לפנינו, כולל כמה אנשים שאין לי מושג מי הם והחוש הסנובי שלי אומר שגם לא שווה להכיר אותם.

בסוף נשארנו סיימון, סימבה, אני ועוד שני חברים טובים מהעבודה ללא מקום לשבת.

היה שולחן ליד, והוא קרץ לנו, אבל המלצר אמר שאי אפשר לפתוח שולחן חדש כל עוד יש שולחנות שעדיין לא התמלאו,

אבל הוא ריחם על עיני השקד הרעבות של סימבה והגיש לנו צלחת של מנה ראשונה שנאכל ככה מעל האוויר, כי שולחן זה לא יאה ליהודונים כמותינו.

הגיעה המארחת, שהיא בעצם האחמ"שית של המקום, אמרה לנו שיש מקומות פנויים והצביעה רחוק לצד השני של האולם, איפה שישבו כמה סבתות ודודות.

זה הרגיש מטופש לשבת שם. ואיך שלקחנו את סימבה לכיוון הוא התחיל לבכות, כנראה הרגיש שמשהו לא בסדר... איך לוקחים אותו ממנהל המעבדה שכל כך אוהב אותו, ומהסמנכ"ל תכול העיניים שעושה לו פרצופים, ומה סבתות עכשיו, מה? באנו לרכל על החתן והכלה, לא לשמוח בשמחתם או משהו.

אז החלטנו (=אני אומרת וסיימון מסכים) שכיוון שסימבה לא נרגע באיזור הסבתות, נאכל במשמרות.

אני הייתי ראשונה לשבת ולאכול, ואחרי שני ביסים הרגשתי עוד יותר מטופשת... בכלל לא באתי לאכול, באתי להרים כוסית עם החברה הכי טובה שלי במשרד. באתי לדבר על תינוקות עם המזכירה של המנכ"ל. באתי לעשות עיניים למנכ"ל שיפתה אותי לחזור.

אז עשיתי מיקס של כמה דברים שהיו שם בצלחת ויצאתי החוצה, לאיפה שאמור להיות המזדרון של אולם האירועים אבל בפועל זאת תחנת רכבת של קטרים בלבד (בחייכם, שני מטר מכם יש מרפסת ולא יורד גשם בחוץ, למה לעשן בפנים למה?!), הגשתי לסיימון את הצלחת ואחרי שסימבה סירב לאכול כל דבר (אפילו את הבמבה) פשוט הלכנו להגיד שלום לכולם ושנתראה בשמחות.

הלוואי והייתי יכולה לבטל את הצ'ק. כוסאומו

מעכשיו חוק חדש לחיים -

כשהולכים לחתונה, את הצ'ק שמים לפני שעוזבים ולא איך שמגיעים.

נכון אמרתי שאני מחדדת עטי פיילוט?

אז קחו דוגמה לסקיצה שעשיתי לא מזמן

בסופ"ש אני מתכננת לצייר את זה ולתלות בחדר השינה.

זהו,

תהיו ילדים טובים

ותצביעו עלה ירוק.