זורמת הלאה, עד העונג הבא.

אז הכל שגרתי.

למרות שבשגרה הזו אין הרבה חיובי.

ומי רוצה שתעבור עוד שנה?

הזמן לוחץ. יותר מדי.

והאנשים האמיתיים בחיי מתפוגגים לפעמים.

פשוט כי כל רגע כבר תפוס. ואני מנסה. באמת.

עוד מעט וגדלתי בשנה.

אני לא רוצה.

לא עכשיו, זה לא יהיה שמח.

כי מצד אחד אני רוצה שהכל יעבור,

שתוך לילה אחד יעברו לי כמה שנים.

ומצד שני מזה אני פוחדת,

שיעבור מהר מדי.

הגשם מטפטף.

וזה עושה לי טוב.

הריח הזה באוויר. טהור.

הלוואי והחורף לא יפסק לעולם.