לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זורמת הלאה, עד העונג הבא.


למה לפחד מהמוות? כל עוד אנחנו קיימים הוא לא כאן, וכשהוא מגיע אנחנו כבר לא קיימים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2007

ואלוהים מדוע, המוות כה קבוע?.


קבעתי עם האושר והוא לא בא,

זה לא נורא

ואלוהים מדוע, המוות כה קבוע? [קבעתי עם האושר - אביב גפן.]

 

 

בלילה שוב קם,

מחלום עלייך.

חלמתי שאתה,

בחיים עדיין.

 

רציתי להגיד לך,

שבכל מקום - אתה איתי. בליבי.

לא הספקתי לומר לך שלום.

 

שיר לי שיר עצוב

רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך.

 

תודה שנתת לי להיות - מה שבא לי.

ואיך לפעמים אתה ראית - איך כאב לי. [שיר עצוב - אביב גפן.]

 

 

ואני יודעת שאני צריכה להמשיך הלאה.

בשבילי. בשביל הסובבים. בשבילך.

אבל כרגע, הכל נראה כ"כ לא אפשרי.

כ"כ מנופץ.

אפילו הבועה הזו שבה אני נמצאת. כ"כ מנותקת מהכל.

אף פעם לא אוכל להאמין שכך זה נגמר.

 

ורק אתה יודע כמה אהבתיך.

סלח לי על הכל.

יהי זכרך ברוך.

9.11.41-21/2/07

3/>.

נכתב על ידי החיידק הידידותי. , 24/2/2007 16:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  החיידק הידידותי.

בת: 33




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להחיידק הידידותי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על החיידק הידידותי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)