זורמת הלאה, עד העונג הבא.

הקיץ הכי עמוס שהיה לי.

מנהיגות עסקית צעירה. [שנהניתי ממנה הרבה מעבר למה שציפיתי]

אילת. [שהיה פשוט מעולה]

ובעוד מספר שעות, בלרוס. [שנקווה שאני אהנה לפחות כמו בפעם הקודמת]

העומס הזה עושה לי טוב.

הוא מחסיר ממני שקט, אבל משרה עליי שלווה.

הוא מכניס אותי אל תוך מסגרת, אבל נותן לי לבנות אותה.

ובאיזשהו מקום, אני מרגישה כאילו כל זה קורה כי אני רציתי.

רק אני.

גם אם זה לא בדיוק נכון.

אז יש תחושה קטנה של פספוס.

כי יש אנשים שכ"כ רציתי לראות, ולא ראיתי.

אבל בסה"כ,

שום דבר אינו סופי. ואני עוד אראה אותם.

פשוט במקום ימים, עוד כמה שבועות.

אני לא יודעת מה קורה איתי.

יכול להיות שמשהו סוף סוף מתחיל להסתדר.

אבל אני לא רוצה לפתח ציפיות.

לא לפני שאני אהיה בטוחה.

בהכל.

עד כאן,

לוס.

נ.ב: אני מחכה לתשובות מהאונ'. תאחלו לי בהצלחה!