טוב יכול להיות שאני מנסה להיות בהכחשה אבל השבוע המטורף הזה, עם כל המסיבות ממש לא מאפשר לי להתעלם. חנוכה בפתח. צריך להתחיל למצוא פתרונות.
אתמול היתה מסיבה לאוצ. ועד ההורים אירגן שירה בציבור, הדלקת נר חנוכה ומשחקים הקשורים לחג. כמובן שהיו שם אימהות שקיטרו. 'זה לא רמה בשביל הילדים' 'זה משחקים של גן חובה' ועוד כל מיני הערות כאלה. לא אהבתי. אתן יודעות לעשות טוב יותר? תתנדבו לעזור לועד, תתנדבו לועד עצמו. אבל כשמגיע רגע האמת וצריך להתנדב לוועד הידיים שלהן אף פעם לא למעלה ואותן אימהות בולדוזריות נבחרות.
אני לא מתנדבת לוועד. מהסיבה הפשוטה שאני לא רוצה להתחייב למשהו שאולי לא יהיה לי זמן אליו, מצד שני האימהות בוועד יודעות שהן תמיד יכולות לסמוך עלי שאעזור לפני תוך כדי ואחרי כל ארוע והן יודעות לגייס אותי יפה מאד. אין לי בעיה עם זה, להיפך. לא הכל צריך לפול כל הזמן על אותן אימהות זה לא לעניין.
כששאלתי את אוצ בסוף הערב איך היה? היא אמרה שמאד נהנתה (בטח נהנתה הקבוצה שלה ניצחה והיא קיבלה פרס). אבל באמת בלי קשר אחת הדרכים לראות אם ילדים נהנים היא אם הם מתחילים להתברבר. הילדים אתמול לא התברברו והיו קשובים לאורך כל הערב. זו בעיניי הצלחה.
אז שיהיה לנו חג שמח ומואר. אני עוד בטח אכתוב עליו הרבה. היום מסיבה בגן של טטי והסביבון בטח ירד (לכבודך טליק
)
עוד יום מטורף שבו אראה את הבית רק בסביבות שמונה בערב.
חג אורים שמח!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
