לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דיפרסיה, אהובתי


אז מה אם אני אדם אופטימי במהותי הרי בסוף תמיד אחזור אל זרועותיה של "דיפרסיה, אהובתי" ותודה ליהונתן גפן שהגה אותה ראשון.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2004

"שחור"


 

סצינת הסיום בסרט "שחור" (עד כמה שאני זוכרת)

 

חלי והבת האוטיסטית רות יושבות ליד שולחן. רות מציירת.

חלי: רות תגידי אמא. אמא.

חלי: רות תגידי אמא. אמא.

חלי: רות תצייר שמש. שמש.

חלי: רות, כמה יפה ציירת את אמא, את דודה פנינה ואת רות"


אתה אוהב אותי?

תגיד לי שאתה אוהב אותי.

 

אני יפה?

תגיד לי שאני יפה.

 

אני עדיין סקסית בעיניך?

תגיד לי שאני סקסית.

 

תגיד לי שאתה רוצה אותי כמו אז, כמו עכשיו. תגיד לי שאני הכי יפה, כמו אז, כמו עכשיו. תגיד לי שאתה אוהב אותי.

 

אתה יודע מה? תביא חיבוק.

נכתב על ידי mamakorage , 13/12/2004 14:17  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  mamakorage

בת: 58

תמונה




22,260
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmamakorage אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mamakorage ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)