דיפרסיה, אהובתי

כל בוקר אני נוסעת באוטובוס לעבודה. כל בוקר הגברת עם הסלים/מעיל/תיק מרגיזה אותי מחדש.

אני עולה לאוטובוס והוא חצי מלא. בכל ספסל יושב אדם אחד. עכשיו העיניים מתחילות לשוטט ולחפש איפה לשבת.

על ספסל אחד יושבת גברת לידה יושב תיק.

על ספסל שני יושבת בחורה צעירה שקועה בשיחה סלולרית לידה יושב מעיל.

על ספסל שלישי יושב חייל בדרך לעוד שבוע בבסיס לידו יושב תיק ענק.

על ספסל רביעי יושבת גברת מבוגרת שקועה באמירת תהילים לידה יושב סל קניות.

בספסל החמישי יושב איש. רק איש. אבל מה הוא קצת מאותגר משקלית ובעצם תופס מושב וחצי.

בספסל השישי יושבת בחורה צעירה. לידה לא יושב כלום. אבל מה היא יושבת במושב ליד המעבר ולא עושה סימנים של מתכוונת לזוז פנימה או החוצה כדי שעוד מישהו ישב במושב ליד החלון.

וכן הלאה וכן הלאה, הבנתם את הרעיון הכללי.

אני בדרך כלל פונה אל היושב המשתלט ובנימוס מבקשת לשבת. אין להם כל כך ברירה, הם מפנים את המקום. בדרך כלל עם פרצוף חמוץ, פלשו להם לטריטוריה.

האוטובוס מתמלא לאט לאט. ואז נוצר מצב מגוחך. אנשים שעומדים במעבר ותיקים שיושבים בספסלים. הגברת עם התהילים שקועה לגמרי בתפילות היא ממש לא שמה לב שלידה עומד אדם מבוגר. הסל עם הקניות לא ממש יכול לזוז, ושיחה עם הקדוש ברוך הוא הרי חשובה מכל מעשה טוב.

הבחורה עם הסלולרי שקועה בשיחה עם אהוב ליבה. כל כולה דרוכה אל תוך הטלפון והיא ממש לא שמה לב שהמעיל שלה צריך לפנות מקום.

החייל עושה פרצוף של 'מה אני יכול לעשות' שהרי את התיק הענק שלו לא חשב לשים קודם בבגז' של האוטובוס ובמעבר רחמנא לצלן הוא לא יכול לשים. התיק הענק ממשיך לתפוס מקום.

ליד המאותגר משקלית התיישבה חיילת דקיקה, היא יכולה להידחק שם.

וכך עומדים במעבר אנשים מבוגרים, או נשים הריוניות. והמצפון שלי מתחיל להציק לי. אותי לימדו לפנות מקום למי שצריך. אבל יש מקום פנוי!! אז למה שהתיק ישב ואני לא?

הבוקר עלתה לאוטובוס אישה צעירה עם עגלה ותינוק. אף אחד מהטרייטוריאלים לא עשה סימנים של מתכוון לפנות לה מקום. בלי לחשוב פעמיים דפקתי לגברת עם התהילים בכתף (היא ישבה הכי קרוב לדלת דבר שנותן מקום גם לעגלה) וביקשתי ממנה לפנות מקום לגברת עם התינוק. בחוסר חשק בולט התהיליסטית הורידה את סל הקניות לרצפה והצטופפה אליו.

ממש חוצפה מצידי לבקש כזה דבר ממנה, אבל הרבה ברירה אין לה.

לדעתי הפיתרון צריך להיות בידיו של הנהג, כל גברת /אדון שיניחו על מושב לידם תיק/סל/מעיל וכו' יתבקשו לשלם כפל נסיעה. כרטיס אחד עבורם וכרטיס אחד עבור הדומם המכובד שתופס מקום. אז או שאנשים למען הנוחות שלהם ישלמו ואז אין לבוא אליהם בתלונות או שמראש הם יתחילו להתחשב באחרים.