דיפרסיה, אהובתי

לפעמים אני חוזרת לשם. טריגרים. עד היום לא מצליחה להימנע מהם.

לפעמים סרט.

לפעמים תמונה.

לפעמים ספר.

לפעמים רק מראה של נערה צעירה שאין לה מושג מה היא עושה.

ואז אני מצטמצמת. נעשית קטנה קטנה. ואין לי כוח. אפילו לא באצבעות.

לפעמים אני כל כך קטנה.

זה רק לרגע. בעוד רגע אזכור את הדרך שעשיתי, בעוד רגע לא אביט לאחור.

זה רק לרגע ובעוד רגע אחזור להיות גדולה וחזקה.

אבל עכשיו. רק לרגע. אני קטנה.