דיפרסיה, אהובתי

בשיחה במסנג'ר על בלוגים עם חברה שלה התברר לה שאותה חברה היא קוראת נאמנה אצלי בבלוג.

אני מטומטמת. הייתי צריכה לדעת שדבר כזה יכול לקרות.

החברה סיפרה לאוצ כמה היא חושבת שאני אמא מדהימה וכו', ממש מחמיא לי אבל אני ממש לא רוצה אותה פה. מה גם שהיא אמרה לאוצ שהיא חרשה את הבלוג שזה אומר שסביר שהיא קראה את הפיסות.

אני לא יודעת אם אוצ יודעת. היא אף פעם לא דיברה איתי על זה. אני יודעת שלא נקטתי באמצעי ביטחון והבלוג שלי הרבה פעמים נשאר פתוח ויכול מאד להיות שהיא קראה, אבל בחרה לא להגיד כלום. לא יודעת. בכל אופן היא לא צריכה להתמודד עם זה שהחברות שלה יודעות.

בהתחלה חשבתי להוריד את הפיסות, זאת אפשרות וסביר להניח שאעשה את זה אבל עדיין המחשבה שאני לא יכולה לכתוב מה שאני רוצה בגלל החברות שלה כדי לא לעשות לה 'פאדיחות' . אז הפכתי את הבלוג לפרטי. וזה מרגיז אותי כי אני לא באמת רוצה אותו כזה. אוף. אין לי ממש ברירה.

אני מקווה שאתם תישארו בסביבה...