דיפרסיה, אהובתי

לא , לא נידבקתי מהוירוס של המחשב כי זה בכלל לא היה וירוס זה היה ותסלחו לי על המילה מניאק שהכניס לי טרויאני למחשב ופשוט בעונג רב ישב ומחק תיקיות.

נידבקתי מזרח ותות שהביאו הביתה את השיעולים והנזלת. בהתחלה חשבתי שזה קטן ולא נורא, לקחתי שני אקמול צינון והלכתי לעבודה. תיפקדתי ברור שתיפקדתי אבל כבר בבוקר היה לי ברור שאני צריכה לדאוג למחליפה וגננת הצהרון שלי החליפה אותי ב13:00 אני הלכתי הביתה בהבטחה להרגיש יותר טוב מחר, כי זה סך הכל צינון בקטנה. איזה קטנה ואיזה נעליים, נפלתי קשות. ארגנתי מחליפה גם ליום למחרת.

אז את החג ביליתי בבית עם אקמולים ומחלה, למרות זאת אירחנו את ההורים שלי בסוכה (אני מאד מקווה שלא הדבקתי אותם לא העזתי לנשק אותם).

הילדים השנה החליטו שהם מקשטים את הסוכה ברוח עדות החייזר, זאת אומרת סוכת חייזרים. אני חייבת לומר שהם היו מאד יצירתיים ואני חייבת להשוויץ קצת אז הנה כמה תמונות:

בקבוק ליטר וחצי, קצת קשים ונייר עיתון והרי החייזר הראשון

אין לי מושג מי על הפוסטרים אבל כרגע הם חייזרים לכל דבר.

ולסיום, תמונה שזרח הכין מגרביים מקופלות (לא לסוכה סתם כי בא לו)