דיפרסיה, אהובתי

זרח מסדר את החדר.

אני פורטת לו את המשימות כדי שיהי לו קל יותר.

"תרים את כל הספרים למקום וכשתסיים תקרא לי"

עשר דקות אחרי, האיש והאגדה ואני עסוקים בנשיקת חצות שלנו (שנינו נרדמנו לפני אז גבינו הבוקר), זרח נכנס לחדר מחזיק ספר, פותח ומתחיל לקרוא בקול רם.

אני מסתכלת עליו בסימן שאלה

זרח: אמרת שכשאסיים לבוא לקרוא לך, אז אני קורא לך

האיש והאגדה: מגיע לך