היה לי יום מדהים אתמול. גם עכשיו אחרי שנת לילה טובה אני עדיין מלאה בו.
זה התחיל בשעת צהריים שבה פגשתי שני חברים טובים, נעטפתי, התעטפתי באהבה שלהם והתמלאתי. זו היתה פגישה קצרה מדי עם הרבה טעם של עוד אבל חיכה לי עוד טיול מהעבודה ולא היתה ברירה.
מהזוג הנפלא הזה עברתי אל אוטובוס מלא אדרנלין, אהבה וצחוק.
במאמר מוסגר אספר שהמקום שבו אני עובדת הושכר עד השנה לרשת המתנ"סים, השנה נגמרה השכירות והבעלות על המקום מחליפה ידיים. אני ממשיכה עם הבעלים החדש (שהוא בעצם בעל המקום) נשארת באותו מקום רק מנהלים אחרים. כפרידה המנהלת שלנו ארגנה טיול לכל הצוות.
אותי ועוד גננת אספו בדרך, איך שעלינו לאוטובוס התקבלנו בצהלולים וריקודי בטן. כמובן שאי אפשר היה לסרב והצטרפנו לחגיגה.
הטיול היה סביב נשים בגליל. ביקרנו שלוש נשים חזקות שבנו את עצמן והגיעו למקומות מופלאים. כל אחת מהן לקחה את הכוח שלה והאנרגיות שלה וחלקה אותן בדרכה עם העולם. ראשונה ביקרנו בפקיעין את סבתא ג'מילה איזו אישה מקסימה עם סיפור חיים מדהים. אישה שבנתה את עצמה בעשר אצבעותיה מול חברה שהחרימה אותה. אחרי שסיפרה לנו את הסיפור שלה התנפלנו על המדפים, כולנו מחפשות את השמנים שהיא הבטיחה שיעלימו ויישרו את הקמטוטים :) והיא בסבלנות רבה מסבירה לנו על כל מוצר, מייעצת ועונה על שאלות. פינקתי את עצמי בכמה מוצרים וקניתי גם מתנה ליום הולדת של חברה.
אחרי סיור בפקיעין המשכנו אל מושב חוסן, אל המאפיה של רימונה. אחרי שאכלנו שם ארוחת ערב ביתית עם לחם טעייים, סלט, חביתת ירק וגבינות (כן כן טעמתי קצת גבינות ואפילו היה לי טעים) גם שם שמענו סיפור של אישה חזקה שמכשולים רק הציבו בפניה אתגרים והיא עמדה בכולם.
סיימנו את הלילה בסוכה של כרמלה, וואוו איזו אישה, מלאה אנרגיות טובות, מאירה החוצה. מספרת את סיפור קליעת הסלים ורוקדת אותו. והמעגלים שבהם גופה מתעקל ומתעגל כל כך נשיים כל כך עוצמתיים.
זהו, נפרדתי אתמול מכמה חברות טובות שעבדו איתי לאורך שלוש השנים שעבדתי במתנ"ס , חלק מהצוות ממשיך יחד איתי עם הבעלים החדשים. דווקא הגננות שהיו יותר קרובות לי... עוזבות :( אני מקווה שנצליח לשמור על קשר, שדברים לא יתמוססו.
כמה אנרגיה אספתי אתמול. כמה טוב אני מרגישה עכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
