דיפרסיה, אהובתי

זה מה שחברה אמרה לי אתמול. 

זו החוויה שלי שהיתה לי לא פשוטה. זו אני שחוויתי את הדברים בדרך הספציפית הזו. אז למה אני משליכה את החוויה שלי אליה ועליה.

אולי החוויה שלה תהיה שונה לגמרי. אחרת. ואז אמרה לי החברה היא תרגיש רע עם עצמה כי זה לא דומה למה שאני תיארתי. כי היא תרצה כמו. ולא יהיה לה כזה. והחוויה שלה היא שלה.

אז אני צריכה לשחרר. 

לשתוק

להקשיב

לתת לה לחוות את החוויה שלה מהמקום שלה. 

אני מקווה שלא ליכלכתי את שלה יותר מדי בשלי.

אתמול היא התקשרה בסקייפ. כמה דקות קצרות. כל כך התמלאתי בה. זה היה קצר. אתמול הם היו בקראקוב, היום הם באושוויץ. 

ואני יודעת עכשיו שהיא בסדר, שהיא עם העוצמות שלה והחוזק שלה תחווה את החוויה מהמקום שלה. והיא תהיה בסדר.

ומה נשאר שלי? הגעגוע. מחכה שהאוצר היקר שלי תחזור כבר הביתה.