דיפרסיה, אהובתי

ביקשו מאיתנו לכתוב מכתב לילדים שנוסעים לפולין. הילדים שלנו יקבלו אותו ביום שישי. אז ישבתי וכתבתי מכתב לאוצ. לו רק יכולתי להכניס את לבי לתוך המעטפה בה היה המכתב הייתי עושה את זה.

אוצ קיבלה את המכתב אתמול בלילה וסימסה: "לילה טוב, תודה על המכתב, הוא שחרר את כולי, בכיתי איזה עשרים דקות... תמסרי לאבא זרח ותותי שאני אוהבת אותם מאד וגם את צ'ילי למרות שהוא לא היה במכתב" איזה מדהימה הילדה שלי.

חשבתי לפרסם כאן את המכתב אבל דיברתי עם אוצ עכשיו והיא אמרה שהיא בחרה לא להראות את המכתב לאף אחד, שהיא הרגישה שהוא אישי ולמרות שהיו חבר'ה שהקריאו לכולם מה קיבלו היא בחרה לא לעשות את זה. אז אני מכבדת את הבחירה שלה ולא מפרסמת אותו גם כאן. אם כשתחזור היא תאשר לי אפרסם.

שבת שלום לכולם ואיך טליק אומר,

תהיו טובים.