הרי ידעתי שיבואו. הם התיישבו שם בבטן היום לקראת הערב ועכשיו אנימנסה לברר לעצמי מאיפה הם מגיעים.
אני מנסה לברר אם הם קשורים לעבודה. הייתי בעשר פגישות השבוע, אני יודעת שהחלטות בתחום המכירה שלי לוקחות זמן ויש עסקאות שנחתמו אחרי חצי שנה! אבל חשוב לי להביא תוצאות. גם כדי להיות בטוחה שאני יכולה וגם כדי שיהיה כסף במשכורת. אני משננת לעצמי כל הזמן 'אני אצליח' את האמת, אין אופציה אחרת אני חייבת להצליח!
צול היתה אצלי ואני מנסה לברר אם הקשרים האלה קשורים אליה. היא עוברת תקופה לא קלה ולי יש נטיה להרגיש את הקשרים של האחרים ולא תמיד לזהות שהם לא שלי. אם הם שלה, מחר בבוקר כבר ארגיש טוב יותר.
ואולי זה בכלל מזג האוויר הסוער הזה שמסרב ללכת. ושוב אני משננת לעצמי שאני נמצאת עכשיו בתקופה טובה שלי ושמזג האוויר האפור הזה לא משפיע עלי. הוא לא משפיע עלי, אני לא אתן לו. שונאת גשם! די הבנתי את הרעיון הכללי.
האיש והאגדה חולה. באמת באמת חולה. חטף אנגינה שחבל על הזמן. בדיוק ביום ההולדת שלו הוא חלה ואפילו מעוגת יום ההולדת שלו הוא לא אכל. כנראה שנצטרך לחגוג לו שוב כשיחלים. כשיהיה קצת פחות מסכן. לשם שינוי יש לו לגיטימציה לעשות קולות של גוסס (טוב, בערך לגיטימציה כי זה בכל זאת עדיין מצחיק אותי) כי הוא באמת חולה. רק שלא ידביק אותי כי לי ממש אין זמן להיות חולה עכשיו. ואני בכל זאת אישה, לנשים אין זמן להיות חולות.
תהיה בריא איש שלי ומהר אני צריכה אותך בריא וחזק }{
בבלוג זה
בכל הבלוגים
