לכבוד יום ההולדת שלה הזמינה אוצ את הבנות מהכיתה למסיבת פיג'מות.
רק את הבנות. את הבנים לא מזמינים למסיבות הם עושים בלאגן. הם בדיוק בגיל התפר בין הזמן שבו הבנים זה איכס לבין הזמן שבו הבנים הם המושא הכי רצוי.
שלוש עשרה בנות ושני אחים קטנים התכנסו בסלון. האיש והאגדה ואני נכנסנו לחדר השינה.
כמה רעעעעעש, שאלוהים תשמור קבוצה של שלוש עשרה בנות יכולה לייצר רעש, לדעתי יותר מאשר דיסקוטק עם די ג'יי שמאוהב בווליום.
אחרי כמה משחקים שפלשו כמעט לכל חלקי הבית, שמנו להם סרט בוידאו ואני קמתי להאביס את הבנות בחטיפים.
החטיפים/פופקורן/מרשמלו זכו להצלחה מרובה
הסרט נחל כישלון חרוץ (בטח איך אפשר לשמוע משהו ברעש הזה)
אחר כך התפתח קרב כריות במרפסת, כאן התפלאתי שהשכנים לא קראו למשטרה כי הצרחות והצחוקים הגיעו לדעתי עד חיפה וסביבותיה. תוצאות הקרב: שתי פצועות קל וכרית אחת שהפכה לז"ל. בפצועות טיפלתי את הכרית זרקתי.
הערב הסתיים בעוגה (יצא לי ממש טעים) ובפתיחת המתנות.
לאט לאט עזבו הבנות. אחת נשארה לישון. בבוקר עשינו סדר זריז בבית. אפשר לצאת לטייל.
ארזנו המשפחה ונסענו עם פרידה לנחל שופט. יום שמש שכזה באמת חבל להפסיד. נכנסנו דרך יוקנעם ושלט גדול הודיע שאין כניסה לנחל שופט משם. אני בפירוש זכרתי שמשם נכנסנו בפעם הקודמת. יצאתי מיוקנעם ונסעתי עד הכניסה ליער רמות השופט.
נכון דרך יותר ארוכה אבל כל כך יפה היה בדרך. מרבדים של פרחים. כלניות, סתווניות, רקפות, סביונים וחרציות ועוד ועוד. פשוט יפהפה.
בדרך חזרה גילינו שבהחלט צדקתי ויש כניסה מיוקנעם ישירות לנחל שופט. אז אולי הרווחנו את הדרך היפהפיה אבל עכשיו אני גם יודעת בטוח שיש דרך קצרה יותר.
לפני שנה היינו זרח ואני בטיול מהכיתה שלו לנחל שופט. הבטחתי עוד אז שנחזור לשם עם המשפחה. יפה שם כל כך. מים זורמים, צמחיה ירוקה ועבותה, מסלול נוח לטיול. והמון המון המון מטיילים.
שלא כמו בטיול הכיתתי יכולתי לאפשר לזרח לרוץ, להיכנס לכל מיני חושות בצמחיה, לעלות לרדת ולהנות מהטיול. ברור לי שהיום הוא נהנה יותר מאשר בשנה שעברה. אוצ וטטי הצטרפו אליו, חקרו בדקו. פשוט התענגתי על כל רגע בטיול.
זרח אפילו ירד באומגה. עשרה שקלים של פחד.
אוצ ואני היינו מוכנות להישאר שם ליד הנחל. במיוחד כשההתרחקנו קצת מהאנשים בהמשך המסלול.
טטי רוצה ללכת לשם כל יום
חזרנו עייפים אך בהחלט מרוצים.
המפל בנחל שופט:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
