דיפרסיה, אהובתי

לא, אין לי מה לחדש. הכל כרגיל. נו, אתם יודעים, בוקר, ילדים, בית ספר, גן, עבודה, פגישות, עבודה, הביתה, ילדים, לילה טוב.

שגרה.

רפי? שיגרה זה רע?

לא תמיד. לפעמים היא רגועה ונעימה. לפעמים היא מכבידה ומשעממת.

אז איך השגרה שלי? לא יודעת. עוד לא החלטתי.

יש ימים בהם השגרה הזו מרוקנת אותי .

יש אנשים שאני מתגעגעת אליהם והם חסרים לי. אבל השגרה שלי והשגרה שלהם מעסיקה בצורה שמאפשרת אולי לפעמים לדבר בטלפון, לפעמים כוס קפה, לפעמים ארוחת צהריים משותפת. זה החלק המרוקן. זה החלק שבו אני מרגישה לבד על המרבד.

יש ימים בהם היא רגועה וטובה לי.

ימים בהם טוב לי עם השקט והרוגע ואני לא צריכה דרמות שיזעזעו אותי.

 היום היה טוב. אולי יהיה גם מחר