דיפרסיה, אהובתי

אתמול אחה"צ הילדים ירדו למטה לשחק. בדרך כלל הם יושבים בבית, אבל כשהם מבקשים לרדת למטה אני ישר מאשרת (פיצוי על ילדות ביתי שלי).

אז הילדים למטה, משחקים עם הילדים של השכנים, אני יושבת עם ב' במטבח על כוס קפה ואנחנו מדסקסים כל מיני דברים ופתאום בכי רציני מכיוון המדרגות.

אוצ מביאה לי את טטי בוכה. טטי מספרת שילד קטן למטה בחצר צבט אותה חזק בלחי וליד העין, אני מנחמת אותה, מסתכלת עליה ולא רואה סימנים. האיש והאגדה יורד איתה למטה כדי להרגיע אותה.

כשהם עולים חזרה למעלה אני רואה על הלחי של טטי שני פצעים בצורה של ציפורניים. הילד לא צבט אותה, הוא נעץ בה את ציפורניו. אני מסתכלת היטב על השריטות האלה ופתאום טטי מסתכלת הצידה.

חשכו עיניי, בתוך העין, בלחמית העין (הלבן של העין) אני רואה שטף דם אדום יותר מעגבניה בשיא העונה, גם הוא בצורה של ציפורן. הוא לא צבט אותה ליד העין, הוא נעץ את הציפורן שלו בתוך העין שלה. עכשיו גם הבנתי למה היא משפשפת את העין, ושהאודם בעין זה לא מהשפשופים.

האיש והאגדה מרים טלפון לקופת חולים וקובע לטטי תור לרופא. הרופא נותן הפניה למיון עיניים ואני מקבלת את טטי שלי עם תחבושת לבנה על העין. האיש והאגדה אומר שהיא התנהגה כמו גיבורה אמיתית ובכתה רק קצת.

רופאת העיניים שבדקה את טטי אמרה שהמזל הוא שכשהילד נעץ בה את ציפורניו היא הביטה לצד השני אחרת הוא היה שורט לה את רשתית העין.

כשחזרתי מהעבודה היום הלכנו לביתו של הילד. ילד קטן בן שלוש וחצי. היה לי ברור שלא היתה לו שום כוונה רעה, אבל היה לי חשוב ליידע את ההורים שלו. המסכן הקטן ראה אותנו מגיעים ואבא שלו סיפר שהוא הלך להתחבא מתחת למיטה כי הוא פחד שנכעס עליו.

אז דפקנו בדלת (שלוש פעמים) ובסוף פתחו לנו, האבא יצא, ונראה היה שהערנו אותו (איך הצליח לישון ברעש שהיה בסלון). סיפרנו מה היה, הבהרנו שאנחנו לא כועסים אבל חשוב לנו שידע מה קרה. הוא נורא התנצל ואני כמעט התחלתי לרחם עליו.

והקטנצ'יק עומד ליד אבא שלו ואחרי שראה שלא צועקים עליו או כועסים עליו הוא אמר לטטי סליחה (ביוזמתו) וזה היה ממש מתוק. הוא גם הבטיח שלא יעשה את זה יותר.

ועכשיו אנחנו שמים לה סינטומצין כדי שהעין לא תזדהם (אלוהים יודע מה הסתובב לו בציפורניים באותו רגע) ומחכים ומקווים שהעין תהיה בסדר, בגן ביקשתי שהיא לא תהיה ליד ארגז החול ונתתי לה משקפי שמש כדי שהשמש לא תכאיב לה, היא כמובן כמו גברת קטנה מאד אהבה את הרעיון.

עוד יומיים צריך ללכת למעקב אצל רופא עיניים. נקווה לטוב.