דיפרסיה, אהובתי

תארו לכם לעבוד במקום שבו אתם מרגישים כל הזמן ארעיים.

תארו לכם לעבוד במקום שאתם מרגישים את ההערכה של הבוס שלכם רק כשהוא במצב רוח טוב ומחייך אליכם.

הדגש הוא על מרגישים. זה לא מגיע במילים.

תארו לכם לעבוד במקום שבו אתם מרגישים שקיבלתם בעיטה לביצים ובכלל אין לכם ביצים.

תארו לכם לעבוד במקום שבו אתם אמורים שמונה שעות ביום להתקשר לאנשים , להיות נחמד ולהפיק תוצאות. בימים שאין תוצאות אין חיוכים.

תארו לכם לעבוד במאורה שאפילו בימי הקיץ החלון כל כך קטן שצריך להדליק את האור.

כן אני מתארת לעצמי שלפחות חלקכם מזדהה עם חלק מהדברים.

אז נמאס לי לקום כל בוקר ולריב עם הילדים שיזדרזו כי אני צריכה להיות בעבודה בשמונה וחצי. וכן אני מעירה אותם חצי שעה קודם. אבל עדיין הכל לחוץ וכועס ובסוף אני גם מאחרת באופן כמעט קבוע לעבודה, ובאופן כמעט קבוע מאחרת לעבודה.

אז נמאס לי לעבוד במאורה הזו שצריך להתכופף כשנכנסים אליה, ולהדליק את אור הפלורצנט, עם המחשב המיושן, הפקס מלפני 10 שנים והמדפסת יד שניה.

נמאס לי לעבוד במקום קטנוני שבו אפילו שאמרתי ששמונה וחצי זו שעה מאד קשה באוטובוסים עבורי, לא היו מוכנים להתגמש, נוזפים בי על כל דקה של איחור ומאריכים לי את שעות העבודה כדי שחס וחלילה הבוס שלי לא ירגיש שהוא משלם יותר ממינימום.

שחס וחלילה לא ירגיש שעושקים אותו, אז הוא לא קיצץ במשכורת אחרי שהחזיר אותי לתפקיד הקודם אבל הוא האריך את השעות. במקום לשבת על הטלפון מתשע עד שלוש, אני אמורה לעבוד משמונה וחצי עד ארבע וחצי, וכדי שחס וחלילה לא אנוח מדי פעם הוא ניתק לי את האפשרות לאינטרנט.

אז אם אני צריכה לשלוח או לקבל מיילים מלקוחות אני צריכה שהבן שלו יפנה לי את המחשב שלו, שעובד עוד יותר לאט משלי.

הרי אם מדי פעם אגלוש ל- ynet או לכאן יפלו השמיים

נמאסססססססססס ליייייייייי!!!

אז התחלתי לחפש מקום עבודה, התקשרתי לכמה מקומות, והבעתי את חוסר שביעות רצוני בקול רם.

ב' אחי האהוב שוב דאג לי. הוא סידר לי ראיון עבודה במקום אחר. העבודה אמורה להיות דיי זהה, אבל יותר מגוונת. טלפונים, מכירות, שיווק. וכשהבחור שמע על מה אני עושה בשעות העבודה שלי במקום הנוכחי הוא אמר 'אבל זה לא אנושי, אי אפשר להיות כל הזמן רק על הטלפון'

הוא נשמע בחור על הכיפאק, ולראיון קיבלו אותי כאילו אני עובדת שם כבר חודש לפחות. בסוף הראיון אחרי שהסברתי לו את המצב בו אני נמצאת (הוא יצטרך לחכות שאשתחרר מהמקום הנוכחי) אמרתי לו שאני מחכה לתשובה ממנו.

הוא ענה לי 'לא צריך לחכות לתשובה' הרגשתי את הלב שלי נופל 'את התקבלת מבחינתי, רק תודיעי לי ביום ראשון מתי את יכולה להתחיל'

איזה אושר!!!

ומחר מחכה לי שיחה לא פשוטה בעבודה. אני מקווה שהוא לא ילחץ אותי. אני מקווה שהוא לא יערים קשיים. כעיקרון גם ככה יש לי עילה לתביעה נגדו, אבל לפחות שהעזיבה שלי תהיה רגועה. אחר כך כבר אתבע ממנו את כל מה שמגיע לי, ומגיע לי הרבה!

תחזיקו לי אצבעות מחר שהכל ילך חלק.