דיפרסיה, אהובתי

לפני יומיים היא העירה לי שאני כבר לא כותבת. אתמול הפשלתי השרוולים והתיישבתי לכתוב פוסט. כתבתי בדיוק שלושה משפטים ופעמון הדלת צלצל ב' היה בדלת. כמובן שהוא היה כאן יותר משעה (אוי לו אם לא) ומאחר ואי אפשר לעשות קופי פייסט על הבלוגים (למנויי פרו יש את האפשרות הזו?) הרי ששלושת המשפטים שכתבתי אבדו לעד.

בערב התיישבתי שוב, הפשלתי שנית השרוולים ו... זהו שם זה גם נגמר. כנראה שהאתר נפל. הדף המועדף היה 'לא ניתן לאתר דף זה' . הכנסתי עצמי למקלחת ואחר למיטה.

אז זהו עכשיו אני מנסה שוב לכתוב. אם אכתוב פוסט ארוך ושוב האתר יפול סביר להניח שאני מאד אכעס. אז אני מחזיקה לעצמי אצבעות.

הנה בבקשה, נשארו לי חמש דקות לכתוב. מה קרה בשאר הזמן? זהו שהיתה לי שיחה טלפונית עם ב'. פעם שניה שהוא מפריע :)

הילדים עוד מעט יצאו מהבית אל הפארק, אבא שלי בא לקחת אותם לפינוק סבא. אולי כשהם יצאו מהבית אני אצליח סוף סוף לכתוב את פוסט פורים.