דיפרסיה, אהובתי

הלילה יורד. אחרי חמש או שש אזעקות שהיו היום, כשהראשונה פצחה גרונה בשש בבוקר ופתאום אני מותשת. רוצה את הילדים לידי. רוצה לשמוע אותם ישנים בשלווה. רוצה שקט...

אוצ אמרה היום שנמאס לה, שזה לא פייר, שהם לא יכולים ללכת לשום מקום ושהאזעקות האלה והרקטות הורסים להם את כל החופש. ואני כל כך הבנתי והיא צודקת זה לא פייר, אבל אין שום דבר פייר במלחמה. אז אם למישהו מכם יש דיבור עם נסראללה תגידו לו שירגיע ומהר כי אני מתחילה להתעצבן עליו.

דיברתי עכשיו עם חבר, הוא המליץ על אמבטיה חמה, מוסיקה רגועה ונרות. הוא המליץ גם על טיול קצר דרומה מחר. אז לפחות את החלק הראשון אני הולכת לקיים עכשיו. אמבטיה, מתאים לי. בקשר לטיול מחר... לא יודעת, נראה.

לילה טוב יקיריי ושיהיה לנו לילה שקט. שקט. בבקשה.