דיפרסיה, אהובתי

 שבע בערב הטלפון מצלצל. אני עונה

אני: הלו

אישה: שלום, אני מדברת עם ורד?

אני: כן, מי זאת? (מה גם בשבת עושים סקרים? השתגעו לגמרי)

אישה: מדברת XXXX מתוכנית הבוקר של אברי גלעד ועינת גלילי

אני: מה?

אישה: קראתי את הפרסומים שלך בynet והם ריגשו אותי. יש לנו אייטם מחר בבוקר על בלוגי המלחמה ורציתי לדעת אם זו אופציה להזמין אותך לתוכנית.

אני: (מי מנסה לעבוד עלי??) זו יכולה להיות אופציה. אתם משדרים מוקדם בבוקר, לא?

אישה: האייטם מתוכנן ל8:30 אנחנו נדאג להביא אותך לכאן ולהחזיר אותך

אני: (עכשיו בטוח עובדים עלי, אבל מה אם לא) או קיי

אישה: אנחנו מתכוונים להזמין לאולפן חייל שכתב כמה פוסטים וחשבנו להזמין גם אזרח/ית שעברו את זה, אז חשבתי שאולי תסכימי. היית בעצם כל המלחמה בבית, לא?

אני: בהתחלה היינו ארבעה ימים אצל חברה ובסוף כבר לא יכולתי יותר והיינו ארבעה ימים בהרצליה.

אקצר לכם שיחה, קצת דיברנו, קצת שאלה, קצת עניתי. שאלתי בפירוש אם היא לא עובדת עלי, אמרה שלא. בסוף אמרה או קיי אם נחליט ללכת על זה אני אהיה איתך בקשר ואתן לך תשובה עוד שעה.

האיש והאגדה קולט שמשהו קרה ומקבל דיווח מלא על השיחה. "נראה לך שעובדים עלי?" האיש מחייג *42 המספר שממנו חייגו מתחיל ב03 אז אולי לא עובדים עלי. אני מרגישה כאילו קיבלתי זריקת אדרנלין. כמו ילדה קטנה אני מתרגשת. נכון זה רק אולי אבל מישהו התעניין שם. הכתיבה שלי עניינה מישהו. אני מתקשרת לאחותי ומספרת לה. אומרת לה שזה רק אולי אבל רציתי לחלוק איתה את האולי הזה.

עכשיו צריך לחכות שעה ולי יש קוצים בתחת. מכריחה את עצמי לשבת לצפות בטלויזיה. השעה חולפת. אין טלפון. אנימתחילה להירגע. אחרי שעה וחצי אני אומרת לאיש והאגדה, או קיי אז לא.

תוך כדי שאני חושבת על זה ובודקת את מידת האכזבה שלי אני קולטת ששיחת הטלפון הזו היתה wake up call בשבילי. שיחה שזרקה לי קצת אדרנלין לדם והזכירה לי שאני חייבת להתעורר מתרדמת המלחמה הזו. כן, גם לדברים הכי הזויים שקורים בחיים יש מה ללמד אותנו. השיחה הזו הגיע כדי להעיר אותי.

ואולי בכל זאת עובדים עלי. האיש והאגדה מתקשר למספר. בחור עונה "אולפני מימד שלום" לא עובדים עלי. "סליחה טעות" אומר האיש והשיחה מתנתקת.

אני נכנסת להתקלח. הטלפון מצלצל וכמו שאני רטובה מתעטפת מהר במגבת וקופצת החוצה. האיש ענה לטלפון אני רואה על פניו את האכזבה. כן זו אותה אישה, היא מתנצלת, הם החליפו את האייטמים למחר ובסוף האייטם הזה נפל.

התאכזבתי. אבל באמת שרק קצת. כי את השיעור למדתי. וחוץ מזה קצת הכרה קיבלתי.