דיפרסיה, אהובתי

טטי עולה לכיתה א'. טטי כבר גדולה. סבתא קנתה לה ילקוט, בדיוק כמו שביקשה ורוד וסגול עם בראטצית. 'סבתא, תודה זה בדיוק מה שרציתי' (כבר סיפרתי שנורא כיף לתת לילדה הזו מתנות?). עם הסבתא השניה עשינו מסע קניות, קנינו חולצות לבית הספר, מחברות וכלי כתיבה. השקיות מונחות כרגע בסלון עד שנארגן אותן לפי ילדים 'אמא את בטוחה שזה הכל רק לבית ספר?' היא שואלת אותי במבט רעב וחסר סבלנות. כן, זה יחכה עד בית הספר. הבית מלא בצבעים, מספריים ודבק אבל דווקא אלו שבשקית כל כך קוראים לה.

אני זוכרת את ההתרגשות לפני כיתה א', זוכרת את הציפיה לכתוב כבר במחברות החלקות. גם לטטי קשה לחכות. היא כבר קוראת, במלחמה היתה נצמדת אלי כשראיתי חדשות והיתה קוראת את הכותרות, הבנתי שבשבילה אני צריכה להרחיק גם אותה מהמרקע (גם כי את הגדולים מדי פעם הרחקתי, זה לא בריא כל הזמן חדשות) היא גם עושה תרגילי חשבון עד 20 בלי בעיה. זרח מבטיח לה שהיא תשתעמם בבית הספר כי היא כבר יודעת הכל. אוצ אומרת לה שיהיה לה כיף ומעניין כי תוכל לעזור לילדים אחרים. וטטי בבטחון הנפלא שיש לה אומרת ש'המנהלת הבטיחה לי שהמורה תשחק איתנו ותספר סיפורים, ואם לא אני אלך אליה ואגיד לה, היא הבטיחה.' טטי יודעת יפה לנהל את העולם סביבה בחן ובחיוך היא משיגה את מה שהיא רוצה. לא כדאי למנהלת להתעסק איתה.

זרח עולה לכיתה ה'. בשבוע שעבר התקשרה אלי המנהלת היא הסבירה לי שמאחר ושלוש הכיתות בשכבה שלו הן כיתות קטנות (23-26 ילדים בכיתה) היא לא קיבלה מספיק שעות ולכן אין ברירה והם חייבים לאחד את שלוש הכיתות לשתיים. ביום שלישי תערך אסיפת הורים. אני בתור ועד ההורים אמורה להעביר את המסר.

כבר ביום שני אנחנו מתאספים כמה הורים כדי להחליט מה לעשות.

זו שכבה קשה. רובה בנים. בכל כיתה יש 6 או 7 בנות. זו שכבה עם 15 ילדים מאובחנים ADD,HDD,PDD ועוד לקויות למידה למינהן. לשניים יש אפילו סייעת צמודה. זו שכבה שמכיתה א' מחליפים להם כל שנה מורה ולכיתה אחת אפילו 2 מורות במהלך שנה אחת. שכבה עם המון בעיות משמעת. בכיתה אחת יש פשוט בריונים. בנים שמגיעים לבית הספר כדי לפרוק את הכעס שלהם על העולם.

הוחלט שיוצאים למאבק. אנחנו נאבק כדי לשמור על שלושת הכיתות.

באסיפת ההורים ביום שלישי המנהלת מציגה לנו את הגדוד שהביאה איתה לכיתה: תכירו, זאת XXX היא הפסיכולוגית החדשה של בית הספר, היא מחליפה את XXX שחלק מכם מכירים. זאת XXX היא היועצת החדשה של בית הספר, הבאנו אותה בעיקר בגלל השכבה שלכם לאור הבעיות שעלו. אלו שתי המחנכות שמיועדות לכיתה כמו שאתם רואים הקציתי לכיתות את הטוב ביותר  (אין ספק היא הקצתה שתי פטישות, מורות מעולות). זאת XXX מורת השילוב וחלק גדול מכם מכיר אותה היא עובדת עם הרבה ילדים מהשכבה.

כשהגיע תורי לדבר (נציגת ועד וכאלה) אמרתי לה, תסבירי לי את ההגיון. את מציגה לנו כאן את הפסיכולוגית והיועצת שהבאת במיוחד לשכבה הזו, ומורת השילוב שעובדת עם ילדים רבים מהשכבה. את מודעת לבעיות שעלו מהכיתות האלו. שעות על שעות ישבת עם אחת הכיתות באסיפות במהלך השנה, אפילו משטרה היתה כאן השנה בגלל השכבה הזו. למורות היה קשה בכיתות של 22 ילדים ועכשיו את רוצה שמורות יתמודדו עם 36? איפה ההגיון??

טענות רבות עלו. ההורים מהכיתה שבה בילו שעות רבות באסיפות וניסו לפתור בעיות משמעת אמרו לה בפירוש, עכשיו את מודיעה לנו? היית מודיעה כשישבת איתנו באסיפות, היינו נאבקים איתך להשיג את השעות. מעלת באמון שלנו. המנהלת נפגעה.

שבוע עבר. הוצאנו מכתב למשרד החינוך. בינתיים מסתמנת פשרה. הכיתות אכן יאוחדו אבל במקצועות הקרדינליים הכיתות יחולקו לשתיים. מתמטיקה, אנגלית, לשון ומדעים הם ילמדו בכיתות של 18 תלמידים.

אם זה אכן יהיה הפיתרון לבי עם המורות שהוקצו להם. כי הן אולי מעולות אבל הן הולכות לירוק דם.

אוצ' עולה לכיתה ז'. בגלל קשיים כלכליים ובגלל המלחמה ההרשמה שלה נדחתה. היא לא רצתה כיתת מדעים למרות היחוד. אבל היא רצתה כיתה אומנויות. אני אצטרך לנסות להשיג לה את זה וזה הולך להיות קשה.

גיליתי שהשהות בבית הספר שלה עוררה אצלה שדים רדומים. חלקכם זוכרים את הפיסות שלי, השבוע נוספה עוד פיסה (אולי אפרסם בהמשך) כרגע אני מתמודדת. אבל קשה לי שם. רוצה כבר לסיים שם את העיניינים ודי. מחכות לי שם 8 שנות לימוד, אני חייבת לפתור את זה.

ומה עם אני? (כלשונה של טטי כשהיתה בת שנתיים). סימסטר קיץ בוטל. מחפשת עבודה. היום הייתי בראיון. ומושכת את הלילה. זה פשוט יותר בטוח.

עוד 4 ימים יומולדת. עוד 5 חוזרים ללימודים. יאללה שיחזרו כבר.