דיפרסיה, אהובתי

בעשר וחצי אתמול פתאום גז החשמל מביתנו. אין אינטרטנט, אין טלויזיה ואין אור. אז מנצלים את הזמן כדי לעשות דברים מעניינים יותר. מקווים שהילדים ישנים עדיפות לשינה עמוקה עד מאד.

זרח התעורר. שמעתי אותו מנסה להדליק את האור. לפני שיגיע אלינו לחדר זרקתי עלי משהו ויצאתי אליו. עם פנס הארתי את דרכו לשירותים. חזר לישון. קשה להיות זוג כשאתם הורים.

את הלילה העברתי בתור הגמד הקטן עם הפנס הגדול. כל פעם שמי מהם התעורר לשירותים/מים/נפל לי המוצץ (כן היא עדיין עם מוצץ) אני יצאתי עם הפנס מהמיטה והארתי את דרכם. 'אמא חושך'. ישבתי לדים עד שנרדמו שוב. בחמש בבוקר כבר אמרתי לזרח שיפתח את החלון כי השמש מתחילה להאיר מבחוץ.

הפסקת חשמל יזומה מי המציא את הקללה הזו. ולכבוד הפסקת חשמל הילדים האלה שבדרך כלל בולדוזר לא יעיר אותם התעוררו כל שעה. לדעתי בגלל החושך (בדרך כלל משאירים אור קבוע במסדרון). לילה פנסי עבר על כוחותינו.

אחרי כמה ימי מחלה הבוקר שלחתי את הגדולים לבית הספר. טטי עדיין נמרחת בבית (שימו לב לשעה) אבל אנחנו כבר יוצאים לגן. אני רוצה לקפוץ לבקר היום את ב' לא ראיתי אותו כבר יותר משבועיים וזה ממש לא לענין.

      איך? איך הם הסתדרו לפני מאה שנה בלי חשמל? איך אפשר בכלל? J

      יום טוב שיהיה לכולם.