דיפרסיה, אהובתי

אחרי שהבחור התקשר בשבת כדי לשאול אם לאוצ יש איי סי קיו, וכדי לתת לה את המייל שלו הבטן שלי נכנסה סופית לתוהו ובוהו.

הבהרתי לו שאין לה איי סי קיו. אני לא מרשה לה איי סי קיו, היא צעירה מדי לטעמי. הוא השאיר לה את המייל שלו כדי שתשלח לו שירים שהיא כתבה.

חשבתי שחטפתי את וירוס הבטן. היו לי קשרים קשרים בבטן עד כדי בחילה. פשוט רע.

ביום ראשון לא חיכיתי יותר. ברגע שאוצ חזרה מבית הספר לקחתי ממנה את הפרטים עליו (שם שם משפחה וכאלה) והשתמשתי בקשרים כדי לברר מי האיש

בטן של אמא לא משקרת! להקשיב טוב טוב.

כן היה להם חייל כזה אבל הוא הועבר לתפקיד אחר (ההועבר לאט נשמע טוב). כן, הבחור גאון אבל הוא מאד מוזר. הוא לא ידוע כפדופיל או משהו כזה אבל הבחור ידוע ומוכר כמוזר ולפעמים גם דביק. התחלתי לבחוק (צוכה ובוחקת) ידעתי שמשהו שם לא בסדר. ידעתי! אז נכון אולי הבחור כשר למהדרין אבל כפי הנראה אין לו ממש חיים ואני לא רוצה שאוצ תהפוך להיות פרוייקט חיים שלו.

ההקלה בקשרים בבטן. אוי איזה הרגשה נפלאה. לדעת בדיוק איפה אני עומדת ומול מי.

בעדינות דיברתי עם אוצ. אמרתי לה שבגלל שהבחור חייל והיא בסך הכל בת עשר אני רוצה להיות עם עיניים פקוחות על הקשר שלהם. אוצ הזכירה לי שביקשה ממנו להתראיין לרדיו (חלק מהקשרים חזרו לבטן), היא צריכה להתקשר איתו ולתאם את הראיון. אני מקווה שלא תתקשר ולא תתאם, אני בטח לא הולכת להזכיר לה. אמרתי לה שאם והיה ואכן יצא לה לפגוש אותו שוב אני לא מרשה לה להיות איתו לבד לרגע ושתדאג להיות לפחות עם עוד מבוגר אחד בחדר. כמו כן ביקשתי ממנה להראות לי את המיילים שהוא שולח לה או שהיא שולחת אליו.

ובעדינות וברוגע הסברתי לה שהבחור לא ממש נראה לי. הסברתי שאני מעדיפה שלא יהיה לה שום קשר איתו. לא דרשתי. לא הפעלתי סמכות, דיברתי אל ההגיון שלה. היא ילדה מאד הגיונית והיא הבינה אותי לשמחתי.

חשבתי על זה שלו היתה בת 13 או 14 בטח היתה נורא כועסת שהתערבתי בחייה. מזל שהיא צעירה יותר. בכל אופן טיפטפתי לה שאני דואגת לה ושהיא תמיד יכולה לפנות אלי כדי שאדאג גם עבורה.

אני מקווה שהמסר עבר.