דיפרסיה, אהובתי

התאוששנו מההשכמה התארגנו, נכנסנו לאתר רשות שמורות הטבע והחלטנו שנוסעים לציפורי. זה לא רחוק. ניסע נטייל, נאכל ונחזור הביתה לנוח. האיש והאגדה הציע שמשם נעלה לחי בר בכרמל ונאכל בדלית אל כרמל אבל בשטח התברר שזה כבר יותר מדי.

הגענו לציפורי והצטרפנו לסיור המודרך. אחד הדברים שמאפיינים את ציפורי זה רצפות הפסיפס שלה. פשוט מדהים רואים שזו היתה עיר עשירה, בכל מקום רואים פסיפסים עשירים ויפהפיים. בבית הכנסת כל הרצפה מפסופסת. סיפור העקדה, גלגל המזלות, מנורה פשוט יפהפה. למעלה במה שהיה כפי הנראה ביתו של מושל העיר נמצא פסיפס מדהים של חגיגות לדיוניסוס אל היין. וכמובן שם גם היתה היפהפיה המפורסמת של ציפורי:

המדריך הסביר שרק בפנים שלה יש 600 אבני פסיפס - כמובן צריך 600 פיקסלים כדי לקבל כאלה פנים מדהימות :)) על פי המדריך בגלל קופידון הנמצא לידה משערים שזו דמותה של אפרודיטה, סברה אחרת היא שזו דמותה של אשת המושל שרצה בשעת כעס לרמוס את פרצופה :) ואולי המושל היה כל כך מאוהב באשתו שדמותה היא זו שהוצבה כאפרודיטי אלת האהבה.

מהוילה של המושל ירדנו אל "בית הנילוס" המקום היה כפי הנראה בית מלאכה של עושיי הפסיפאסים. יש שם כמו אולם תצוגה של הרבה סוגי פסיפסים.

סיימנו בהצגה של חתונה יהודית אותנטית מתקופת המשנה. חתונה שבה אין טבעות או שבירת כוס לזכר ירושלים מאחר ואלו מנהגים שהגיעו מהיהודים שגלו מן הארץ, במיוחד הטבעת שהושאלה בעצם מהנצרות וסביר להניח שהנצרות שאלה את הטבעת מטקסים פגניים עתיקים.

זהו אחרי ציפורי נסענו לאכול. האיש והאגדה כנראה התייבש קצת הוא חזר הביתה עם כאב ראש רציני וקצת הדאיג אותי. כמו ילד קטן הייתי צריכה לריב איתו כדי שישתה. בסוף הוא הצליח לשתות קצת והירדם. זה בהחלט נושא לפוסט בפני עצמו גברים אף פעם לא חולים או שהם בריאים או שהם גוססים, אין באמצע.