דיפרסיה, אהובתי

בעקבות הפוסט הקודם היה לי ברור שיש לדון בענין הגבר החולה.

גבר חולה, יש דבר כזה? אז זהו שלא. אין חיה כזאת וכדברי הבדיחה העתיקה שכל מילה בה היא אמת גבר הוא או בריא או גוסס אין באמצע.

כבר בתור ילדה שמתי לב שכשאבא שלי חוטף איזו שהיא שפעת קטנה הבית עובר לקצות האצבעות. אחר כך כשעברתי לגור עם האיש והאגדה זיהיתי גם אצלו את הסימפוטמים. משיחות עם חברות התברר לי שהסיפור חוזר על עצמו גם בביתן ואז נתקלתי באחד המאמרים של יעל פז מלמד במעריב לפני כ-חמש שנים. תוך כדי קריאה החזקתי את הבטן מצחוק. שהרי האמת תמיד היא המצחיקה ביותר.

לא מזמן כשזרח חלה והתחיל להסתובב בבית ולהיאנח אני פשוט נקרעתי מצחוק. מסכן הילד הוא חולה ואמא שלו פשוט לא מצליחה להפסיק לצחוק... רבותיי ההיסטוריה עוד תחזור :)

אני לא זוכרת מילה במילה מה היה כתוב שם אבל אביא כאן את רוח הדברים עם קצת אולי תוספות משלי ועם יעל פז מלמד הסליחה:

אישה מתעוררת בבוקר ולא מרגישה כל כך טוב, היא יוצאת מהמיטה ובדרך לקומקום היא מודדת את החום. 39 מעלות מראה המדחום, היא נאנחת מכינה לעצמה כוס תה ומתחילה להכין את ארוחת הבוקר וכריכים לבית הספר. היא מעירה את הילדים, את הבעל וכאב ראש מתחיל לפעום בראשה, בדרך למכונת הכביסה היא לוקחת אקמול. מורידה כביסה, תולה כביסה, מכינה את הילדים לבית הספר ולגן, מקנחת את אפה כל שתי דקות, הבעל כבר יצא לעבודה, לוקחת את הילדים לבית הספר ומבטיחה לעצמה שברגע שתחזור הביתה היא נכנסת למיטה לנוח.

היא חוזרת הביתה ולוקחת עוד אקמול (שילך לבדוק למה הראשון לא עבד עדיין) מקפלת את הכביסה שהורידה, מסדרת את המטבח ממתקפת ארוחת הבוקר שעברה עליו, מטאטא את הסלון, החדרים של הילדים, קצת סדר בבית... מכינה צהריים לילדים והנה הגיע הזמן ללכת לקחת את הילדים חזרה הביתה. מחזירה את הילדים הביתה ומבטיחה לעצמה שרק יאכלו צהריים והיא נכנסת למיטה לנוח. המדחום שוב מראה חם עד שרבי. ארוחת הצהריים הכלים וסידור המטבח אחרי מתקפת הצהריים מסתיימים והיא כבר כבר רוה להיכנס לנוח אבל עכשיו צריך להתחיל לקחת את הילדים לחברים/חוגים וכו' בערב אחרי שהשכיבה את הילדים לישון היא נוחתת סחוטה למיטה, מחר יגיע יום חדש.

גבר מתעורר בבוקר ולא מרגיש כל כך טוב. הוא נאנח בקול ומודיע 'אני לא מרגיש טוב אני חושב שאני לא אלך היום לעבודה, תודיעי להם'. מסתובב לצד השני וחוזר לישון. אחרי עשר דקות הוא שוב נאנח בקול. האישה מביאה איתה מדחום והמעלות עולות ישר עד ל...37.5 'תכיני לי תה' הוא מבקש בקול של אחרית הימים. שותה את התה מקבל אקמול וחוזר לישון. בצהריים מגיעים הילדים הביתה 'ששש תהיו בשקט, אבא ישן, הוא חולה' כל הבית עובר לקצות האצבעות, מדברים בלחש, שששש אבא חולה, צריך לתת לו לישון. אבל כאן מתעוררת בעיה. אם כולם בשקט ונותנים לו לישון הרי שאף אחד לא רואה עד כמה הוא חולה ואז הגבר הגוסס שבקושי מצליח לנשום יוצא מהמיטה ומתחיל לטייל בבית כשהוא נאנח בקול רם שכולם ישמעו כמה גוסס הוא. הוא הולך לשירותים ונאנח. נכנס למטבח לרגע ונאנח, שאף אחד לא יפספס.

בערב האישה נוחתת סחוטה למיטה, מחר יגיע יום חדש....