עד היום חשבתי שנשים דתיות מהלכות בלבוש צנוע וחסוד כדי שלא תשזוף בהן עינו של גבר ותחמוד את בשרן הרך. היום גיליתי שלא כך.
התגלית המסעירה התרחשה כשפסעתי לי אל תחנת האוטובוס. על אחד העמודים הודבקה מדבקה גדולה ועליה באותיות קידוש לבנה : "מאלוהים מתביישים וצנוע מתלבשים"
עצרתי. קראתי שוב.
אתם הבנתם את זה??? להיות צנועה לא בגלל שהגברים חס וחלילה לא יכולים לשלוט ביצריהם, לא מהגברים יש להזהר אלא מאלוהים. הוא זה שלא יכול להתרכז ולעבוד ככה מול כל הבשר שנחשף לנגד עיניו.
מכאן הגעתי לשתי מסקנות: האחת, ניסים לא קורים בימינו רק בגלל שבנות ישראל מסתובבות חשופות עור ושת, רחמנא לצלן, והוא, הגדול מכולם, לא יכול להתרכז ככה בעבודתו.
והשניה, אני לא מתפשטת יותר בחיים. כי אם אלוהים יושב שם למעלה וכל מה שיש לו לעשות זה להסתכל על עלמות ישראל החסודות ומן הידוע הוא שריבון עולם רואה הכל ונמצא בכל מקום הרי שהוא רואה אותי במקלחת! ועוד יותר גרוע הוא רואה אותי בשעת פרו ורבו!
אוי לי ואבוי לי, הבושה אוכלת בי בכל פה והבגדים לא יוסרו מעלי ויהי מה.
אז זהו. אין מקלחת, אין פרו ורבו, אין בגד ים. שחס וחלילה לא אצטרך להתבייש מאלוהים.
ואם אתם הולכים ברחוב וחולפים לידי, כדאי שתעברו לצד השני כי הריח, הו הריח...
והעיקר לא להתבייש כלל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
