דיפרסיה, אהובתי

בשל מחלתה של הגננת הקבועה בגן של טטי נערכה אסיפת ההורים של תחילת השנה באיחור. לפני יומיים התאספנו כ31 הורים גאים על כסאות שמכסים לו רבע מפלחי ישבנינו בגן. (לא אני לא כזו שמנה זה פשוט לא נוח אז יושבים רק על רבע)

הכל התחיל על מיי מנוחות. אני מכירה את הגננת של טטי, הייתי סימנריסטית אצלה, היא היתה גם הגננת של זרח. אז נכון היא מהטיפוסים הדידקטים אבל יש לה סייעת מאד חמה שמאזנת אותה. וזה בסדר. היא הציגה את סדר היום, הסדר השנתי וכל הדברים המשעממים האלה שמדברים עליהם בתחילת שנה.

נו ואז מגיעה החלסטרה הראשונה. דיברנו על זמני שביתות. ואחת האימהות אמרה שיש מישהי שמוכנה לעבוד במקום הסייעת בזמן שביתה עבור 10 שקלים מכל הורה. רוב ההורים קפצו על המציאה, לי 'עף המוח' מעצם ההצעה. יש רשימת טלפונים, יש שביתה על פי סדר כל הורה יתן יום עבודה, תאמינו לי יהיו מספיק שביתות. היו הורים שאמרו שהם מוכנים בהחלט לעבוד תמורת 310 שקל לחמש שעות. את האמת, זו פשוט גניבה. היו הורים שזעקו שהם לא יכולים לקחת יום חופש.

בקיצור הצעקות עלו עד לב שמיים, כל אחד צעק את טענתו. לי אין שום כוונה לצעוק חיכיתי שיהיה קצת שקט ואמרתי להם שאם יש להם בעיה לעזוב את מקום העבודה שלהם אז שהם ישכרו מישהי שתחליף אותם, אני לא אמורה לממן את הקשיים שלהם. (האמירה הזו כמובן שוב העלתה את מפלס הצעקות והויכוחים). כשנרגעו קצת אמרתי, שנכון שמדובר בגן חובה אבל הבת שלי נמצאת שם במסגרת טרום חובה. אני משלמת כל חודש לעיריה מעל 600 ש"ח ונכון ש10 שקלים נראה סכום פעוט אבל אם השביתה תימשך חודש הרי שזה עוד 300 שקל הוצאה.

הגננת כמובן הבהירה שזה לא חוקי ההצעה אבל אחת האימהות הציעה לגננת פשוט לסובב את הראש כש'אנחנו' ההורים מתכמנים את המערכת. כמה קל לעבור על החוק במדינה הזו הרי בדיוק בגלל זה קבעו אותו מראש.

טוב. נרגעו הרוחות ואז מטילה הגננת פצצה חדשה. תקנה חדשה שיצאה ע"י עיריית עירנו המפוארת. מהיום והלאה אם סייעת חולה או צריכה יום חופש היא זו שצריכה לדאוג למחליפ/ה מבין ההורים וכמובן שגם היא צריכה לדאוג למימונה. הפעם הצעקות עלו עד לב שמים אבל בהסכמה מלאה, זהו עושק. הרי בעצם העיריה מכריחה את הסייעת להגיע חולה לגן. כי היא תעדיף לשמור על המשכורת שלה מאשר לוותר עליה. מעבר לזה שתהיה לנו סייעת בריאה טפו טפו טפו, מה זה שוק העבדים הזה? לכל אדם  עובד במדינה מגיע יום חופשי בחודש. העיריה החליטה שמעבר לשלושה ימי מחלה הסייעת צריכה לדאוג למחליפה.

 לאור האמור החלטתי שרק מעמדה של כוח אפשר לשנות את רוע הגזירה. התנדבתי לוועד ההורים (תפקיד שאני מאד לא אוהבת לקחת על עצמי), עכשיו הכוונה היא להוציא מכתב לעירייה לדרוש לראות את התקנה כתובה (לדעתי הם עוברים על החוק), ואם הם לא ישנו אותה לאיים בפניה לעיתונות. כמובן גם שההורים מתארגנים לחתימה על עצומה (נאבק למען עתיד ילדינו).

בקשר לשטות שבהצעת ההורים להעשיר חמדנית על חשבון צרותינו הרי שאני מתכוונת להתקשר להורה , הורה ולהסביר את העמדה שלי. יותר מזה אם יהיה מצב שתהיה מישהי בגן שתנסה לגבות ממני איי פעם כסף הרי שפשוט אאיים בתלונה במשטרה. אני משלמת כסף באופן חודשי לעיריה ואף אחד לא יגבה ממני עוד או ידרוש שלא אביא את הילדה לגן.

עברו יומיים. אני יותר רגועה עכשיו. וחושבת יותר בהגיון. בגלל זה אני כותבת על זה רק עכשיו. לפני יומיים יצאו לי רק מילים לא יפות J