דיפרסיה, אהובתי

למדתי שהחיים מגישים לנו את מה שאנחנו מוכנים אליו, ולא רגע לפני הזמן. וגם אם לפעמים קשה לנו לעכל הרי שאם היינו נתקלים במצבים אלו קודם הרי שבכלל לא היינו מצליחים לבלוע. אתמול בלעתי. היה לי קשה לעכל אבל בלעתי. בדיוק בזמן.

למדתי שאסור לי להיות שאננה. נכון אני חזקה יותר אבל עדיין הבטן רכה ופגיעה וצריך להיזהר עם מה שמכוונים אליה. אחרי שכתבתי והוצאתי ושוב כתבתי ושוב דיברתי, הרגשתי כהה, כאילו הדברים לא נוגעים בי יותר. אתמול חידד את הנגיעה. כן, יש בי כוח אבל צריך לבלוע בביסים קטנים לא לנסות לפתור הכל בבת אחת.

למדתי שאני מצליחה ללמוד. עכשיו טוב.