ביום שני מתחתנת האחיינית של האיש והאגדה וההתרגשות גדולה.
מבין 11 נכדים היא הנכדה הבכורה והראשונה להתחתן. העלם שבחרה הוא עלם חמודות. בחור מקסים שמתאים לה כמו כפפה ליד.
אני מסתכלת על הנערה הזו שהפכה לאישה לנגד עיניי והלב שלי מתרחב. כשהכרתי את האיש והאגדה חגגו לה בת מצווה, והנה עכשיו היא מתחתנת. היא גדלה להיות אישה יפהפיה. עוד כשהיתה נערה אמרתי תמיד שלכל אמא הייתי מאחלת כזו בת. חכמה, נעימה, טובת לב, אוהבת לעזור. פשוט נפלאה. ועכשיו חתונה. ואני מתרגשת עבורה.
ביום חמישי לקחנו את שבט האוצרות שלנו לקנות בגדים לכבוד הארוע. נכנסנו לצב האופנה, אוצ מדדה חצאית וחולצה וזהו, הבחירה נעשתה (אשויץ ואומר שלא משנה מה הילדה הזו תלבש זה תמיד יהיה יפה). טטי לא מצאה שום דבר שמצא חן בעיניה. היא רוצה שמלה. אין שמלות בעונה הזו. אז חצאית וחולצה 'מידה 4' היא מכריזה למוכרת. וזו שבויה כבר בקסמיה מנסה למצוא משהו שימצא חן בעיניה. לא עבד. יצאנו מהחנות עם שקית אחת לאוצ. המשכנו לH&O.
את H&O אני לא אוהבת. השרות שם על הפנים. עד שאחת העובדות פנתה לעזור לנו אני כבר הספקתי לחטוף את הג'ננה. בסוף נמצאה חצאית אבל החולצות נראו כמו גופיות עם פיאטים. זה לא מתאים הכרזתי. האיש והאגדה עזר לזרח לבחור חולצה ומכנסיים. מדידה אחת והופ יש בחירה. טטי עדיין לא מצאה משהו מתאים לחצאית (להזכירכם הפקאצה בת ארבע וחצי).
ניגשים לקופה משלמים על הבגדים לזרח והולכים לחניה. אני חושבת שאני יודעת איפה למצוא בגדים לטטי.
בחניה אני מחליטה לבדוק עוד חנות אחת, משאירה את השבט עם האיש והאגדה ונכנסת להוניגמן. כן יש להם שמלות. כן במידה של טטי. קוראת לשבט ומתחילים במלאכת המדידה. טטי כבר עייפה וקשה להרגיע את הקופצניות שבה, מה שמתיש אותי כמובן.
היא מודדת שמלה. היא רוצה שמלה בצבע אחד, זו לא שמלה בצבע אחד. מנסים לשכנע אותה בהוספת עליונית. זה לא ממש נראה לה ואת האמת גם לא ממש לי. המוכרת מוצאת חצאית קטנה ומתוקה. מידה 6. 'אני צריכה מידה 4' מכריזה הקסם הקטן והנה עוד מוכרת מאוהבת. היא מתחילה להתרוצץ בכל החנות לחפש לה את הבגד המתאים. מידה 4 קטנה מדי לטטי. מידה 6 קצת גדול. מצליחים להתאים לה את החצאית. עכשיו צריך לבחור חולצה.
את החולצה הזו היא לא רוצה והחולצה ההיא לא יפה. אלוהים תשמור! מה אני מגדלת כאן? בסוף המוכרת מראה לה שתי עליוניות האחת לבנה השניה שחורה. טטי בוחרת את השחורה 'זה מתאים לנעלי בלרינה השחורות שלי' היא אומרת ואני עכשיו בטוחה לחלוטין, שנים קשות מחכות לי עם הילדה הזו והבגדים שלה
.
אוצ ושקית בגדים, זרח ושקית בגדים, טטי והשלל , זוג הורים מרוטים. זה מה שחזר הביתה.
שלב אחד בהכנות הסתיים.
הבטחתי לזוג המתחתן קופסת חתונה. אתמול סיימתי להכין אותה (טוב כמעט צריך עוד כמה פינישים כמו לבד בפנים ובחוץ)

אני מקווה שזה ימצא חן בעיניהם. כעיקרון הקופסה הזו אמורה להיות קופסת המזכרות שלהם מיום החתונה.
זהו. יום שני זה היום הגדול. שיהיה לנו בהמון מזל טוב. וגם להם על בטוח.