יום ראשון יצאנו לטיול שנתי ל3 ימים...

הגענו ב6 לבצפר...ויצאנו רק ב8 =\

התחלנו לנסוע ואני התחלתי להרגיש את הגרון טיפה כואב...אבל התעלמתי..."מי הוא שיהרוס לי ת'טיול השנתי?!"

ואז הקול שלי התחיל להיות צרוד...בעצירה הראשונה הלכתי ואכלתי גלידה גדולה...ואז נהייתי יותר צרודה, התחלתי להשתעל ונהיה לי קול של גבר...עשינו איזה מסלול מעפעפן כזה עם סולמות...והמחנכת השמנה הזאתי דפקה בה איזה 4 גלבות...D:

כשהגענו לאכסניה הייתי כבר בלי קול...והרגשתי ממש חרא כי הגרון שלי ממש כאב..=\

האוכל שם היה מגעיל, אז וויתרתי על הארוחת ערב...

בלילה לקחנו כריות, יצאנו החוצה והתחלנו לעשות מלחמת כריות אני מור וספיר...ואז כל מי שהתקרב איכשהו הצטרף למלחמה הזאתי...XD

ואז ספירוש הלכה לישון ואני ומורוש התחלנו לעשות צחוקים בחדר, לנסות להיכנס למקרר כי היה ממש חם וכ'ו..XD

קיצר ביום השני התארגנו והלכנו לחדר אוכל, שוב האוכל מגעיל ושוב לא אכלתי..=\

ואז יצאנו עם האוטובוס לכיוון המסלול...מסלול של 6 שעות הליכה, עליה על הר וכ'ו...

אני הרגשתי על הפנים אז נשארתי באוטובוס עם עוד 30 ילדים ועם המחנכת...

כמובן שעם הילדים החולים באוטובוס לא צריך להשאיר חובש...ועזבו שזה חובש בשקל 70...=\

באתי אליו עם כאב גרון והוא בודק לי דופק ואומר לי "הכל בסדר אין לך כלום" :|

6 שעות חיכינו באוטובוס, התחרפנו רצח! מזל שבר היה שם להעביר ת'שיעמום ולהצחיק אותנו...

כשהגענו לאכסניה כבר התחילו לי גלי חום...הלכתי ל"חובש" וביקשתי מד חום...הוא אמר שאין לו...שוב בדק לי דופק ואז הוא אמר שאין לי חום=\

הלכתי לחדר חצי מתה ואז המחנכת באה ואמרה לי שאני חוזרת הביתה...

למרות שהיה להם יותר קל לקחת אותי שם לקופת חולים ולהביא לי מרשם למשהו נגד כאבי גרון לפחות=\

הנסיעה הביתה הייתה ארוכה ומייגעת=\

מאילת עד ערד עם הפסקת אוכל שאני לא מסוגלת להכניס אפילו את הרוק שלי לפה=\

תכלס היה חרא של טיול עם חרא של תנאים...

אבל אני לא יגיד שלא נהנתי...נהנתי עד הרגע האחרון עם החברות היפות והתומכות שלי!

שעשו את הכל כדי שאני ירגיש יותר טוב וכדי לשמח אותי!

אז פשוט תודה!! :)

עכשיו אני יושבת פה בבית לבד, בלי קול בכלל, עם כאב גרון מטורף שותה רק תה שכבר יצא לי מהאוזניים!

ולסיכום...אכלתי ביומיים חטיף אחד...ביום ראשון בבוקר.. מאז רק תה נכנס לי לפה...=\

אני לא יסיים את הפוסט הזה בצורה מגעילה..

נסיים במילה תודה!