הקונפורמיסט

ימים לא טובים. הרגשה קשה. ממעט לישון. ממעט לעשות את מה שצריך. משתבלל פנימה בתוך עצמי. רגשית. כלפי חוץ הכל בסדר. הולך לעבודה כרגיל. מטפל בעניינים. לוקח את הילדים. מחזיר את הילדים. הולך לחדר כושר. לוקח לקייטנות. מחייך. אבל בפנים ריק. מרגיש פתאום חלל גדול. לא יודע איך הדיכאון מצליח לפעמים לזחול פנימה ולהפתיע, ואז בלי ששם לב משתלט בגדול. רוצה לצאת החוצה ו"לקרוע" את העולם, אבל לא מסוגל להזיז אצבע.

ואז יחד מגיע גם הכעס. אולי כדי לברוח מהדיכאון. והוא מתפרץ סתם. יוצא עליה. מקניט, רב, מתנגש. בלי סיבה, סתם כך. יודע שזה מטריף אותה. והולך. מצטער בפנים, אבל לא יכול להתגבר על הכעס הזה.

לא רוצה לראות אף אחד. גם לא את הילדים.

רגעי שבירה. בדידות. יאוש...